ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. 1+ עד מז: סוף פרק כירה)
חלק א - בסיס לדבר האסור והמותר
הקדמה – ראינו שגם לר"ש, כל עוד הנר דולק יש דין בסיס.
היום נראה שבסיס לדבר האסור והמותר – מותר, בתנאי שהמותר חשוב יותר מהאסור.
נאמר בשם רבי רומנוס – רבי התיר לי לטלטל מחתה עם שאריות האפר.
(רבי כר"ש, אך גם לר"ש אסור לטלטל בסיס כשהמוקצה עדיין עליו (נר)).
שתי הבנות:
א. האפר הוא מוקצה.
מקשים – משנה: מטלטלים סל עם אבן, בתנאי (רי"ח) שהיא מלאה פירות,
כלומר מותר רק בסיס לדבר האסור והמותר, שהמותר עיקר.
תשובות:
- 1.גם כאן זה בסיס לאסור ומותר (שאריות לבונה).
דחייה – שאריות הלבונה אינן נחשבות לאיש עשיר כרבי (והולכים לפי העושר של כל אחד). - 2.כמו שמותר לטלטל גרף של רעי (כלי עם צואה).
דחייה: 1. שם זה מאוס. 2. שם זה לא מכוסה.
ב. האפר הוא המותר(הכינו כדי לכסות רוק) ומטלטלים אתו שברי עצים(מוקצה, אך פחות חשובים).
קשה – גם לר"ש אסור לטלטל נר שנשארו בו חלקי פתילה?
תשובה – זה בגליל שחלקי פתילה חשובים יותר.
חלק ב – הרכבה של כלים
א. המחלוקת:
אם מכניס חזק – חטאת,
אם רפוי –
ר' אבא ורב הונא ב"ח, בי רב חמא (כרשב"ג) – מתירים,
רב ושמואל (כת"ק) – פטור אבל אסור.
ב. המקרים שנדבר עליהם (והאם מרכיבים בצורה רפויה או חזקה):
- 1.מיטה של טרסיים (רפוי או חזק)
- 2.ברייתא -
קנה מנורה (חזק)
קנה סיידים (רפוי)
קרן עגולה (חזק) קרן פשוטה (רפוי)
- 3.ברייתא -
מלבנות וכרעות המיטה,
לווחים של סקיבס (רפוי או חזק) - 4.מיטת גללינתא (רפוי)
ג. סדר הסוגיה:
- 1.מיטה של טרסיים בחיבור רפוי:
ר' אבא התיר, אך רב ושמואל אמרו שבכוח יש חטאת, אז ברפוי – אסור מדרבנן. - 2.מקשים מברייתא על המתירים:
קנה מנורה (חזק) – חייב, קנה סיידים (רפוי) – פטור אבל אסור (וכן קרן עגולה ופשוטה).
תשובה – המתירים כרשב"ג, והאוסרים כת"ק, בברייתא לגבי מלבנות המיטה שנחלקו שם ברפוי). - 3.בי רב חמא התירו במיטת גללינתא, והסבירו ל"ההוא מרבנן" שהם כרשב"ג.
חלק ג – משנה - כלי תחת הנר לקבל ניצוצות
א. נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.
והרי מבטל כלי מהיכנו? (לרב חסדא לפי רב יוסף בדף מג זה אסור)
תשובה – ניצות לא חשיבי.
ב. אבל לא יתן מים בכלי.
בברייתא – אפילו בערב שבת.
לכאורה זה מחלוקת רבנן ור' יוסי אם מותר לשים בשריפה כלי מים שהאש תנפץ והמים יכבו -
לרי"ס – אסור, לרבנן מותר.
דחייה – משנתנו גם לרבנן, כי שם זה גרמא,
אך כאן הוא שם מים והאש נכנסת ישירות אליהם, ונחשב כמכבה ממש,
הראיה שאצלנו אסור אפילו לפני שבת אטו שבת עצמה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
