ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מה: 14- עד מז. 1+)
הקדמה - שני הנושאים העיקריים שנראה:
1. עוד מקרים בהם (אולי) מודה ר"ש: מנורה (קובע לה מקום, לרב יוסף), בנפט (לרב יהודה), באבנים (לכולם).
2. המשך דיון מי פסק כר"י ומי כר"ש.
המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. אביי מביא ראיה שרי"ח כר"י:
שהרי ר' אסי (תלמיד רי"ח) לא טלטל מנורה שנפלה על גלימתו – כר"י.
דחיית רב יוסף – במנורה גם לר"ש יש מוקצה (הואיל וקובע לה מקום) – כר"ש.
דחיית אביי – אין דין של קובע לו מקום (הראיה שמותר לטלטל כילת חתנים), אלא האיסור לטלטל מנורה שמא יבנה (חוזר לר"י).
- [המחלוקת במנורה:
ר"ל – אם ניטלת ב2 אסור, רי"ח – גם אם ניטלת ביד 1. - רי"ח – בנר כר"ש (רש"י – במוקצה מחמת מיאוס, רמב"ן – ר"ש מתיר רק בנר, אך במנורה אוסר כנ"ל)].
(מו. 8+)
עוד דיונים סביב זה:
A. קשה – הרי בסתם משנה (כלים) משמע שאין דין של בסיס?
[לגבי עגלה, שאם יש עליה מעות לא גוררים אותה, ומדויק – שאם היו עליה מעות מותר].
תשובות:
- 1.בדף מד: - המשנה כר"ש, אך זה לא יעזור לרי"ח, שהרי פוסק כסתם משנה.
- 2.ר' זירא – המשנה כר"י, הדיוק לא נכון, אלא "יש עליה מעות" בבין השמשות – אז אסור לטלטל, אין – מותר.
(מו. באמצע)
B. ריב"ל: רבי "הורה במנורה כר"ש בנר".
בנר מתיר כר"ש (רש"י – מחמת מיאוס).
במנורה – שתי הבנות:
- 1.התיר גם במנורה, כמו נר.
- 2.במנורה אסר (בגלל בעיית החידקי) בניגוד לנר.
תיקו.
ב. דעות אמוראים בנר שכבה
| התירו כר"ש | הקפידו על המתירים, כר"י |
| רב מלכיא | ר' שמלאי |
| ר' יוסי גלילאה | ר' יוסי בר' חנינא |
| ר' אבהו – אצל ריב"ל | ר' אבהו אצל ר' יוחנן (אך רק משום כבודו). |
| רב יהודה כר"ש |
|
ג. נר נפט
רב יהודה – בזה גם ר"ש אוסר כי מאוס מאוד.
רבה ורב יוסף – מותר (לר"ש), כיון שראוי לכסות כלי.
שאל רבא – אז כל אבן מותר לטלטל? רב אויא – צריך תורת כלי (אבן היא מוקצה גם לר"ש).
(בראשונים – ייתכן שהם לא כר"ש, ורק סוברים כמותו במיאוס).
(מו: 6+)
ד. מוקצה בבכור לר"ש
קשה – אם מום הבכור לא היה ניכר לפני יו"ט – מוקצה.
תשובה – בנר "יושב ומצפה" שיכבה, אך בבכור לא (אולי לא יהיה מום קבוע, ואם יהיה – לא לא ימצא חכם).
קשה – מפרים נדרים של צורך שבת בשבת. והרי זה מוקצה (אולי לא ימצא חכם?)
תשובה – שם הוא לא תלוי בחכם:
- 1.בנדרי אשה – נודרת על דעת בעלה ומניחה שיפר לה.
- 2.יכול להפר ע"י 3 הדיוטות.
(מו: 9-)
ה. למה כשהנר דולק אסור לטלטל
- 1.שמא יכבה בטלטול.
דחיית אביי – הרי לר"ש דבר שאין מתכוון מותר?
ניסיון תשובה – באיסור תורה (מכבה לצורך הפתילה), באינו מתכוון זה דרבנן.
דחיית התשובה – ר"ש מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאיים אם אינם מתכוונים.
- 2.רבא – הנר, השמן והפתילה בסיס לשלהבת.
(זה לגבי השמן שבנר, אך השמן שנטף אסור מדין מוקצה מחמת מצווה גם לר"ש).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












