ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מד. במשנה – מה. רבע עליון)
סוגי מוקצה והאם אסור
הקדמה
במוקצה יש שתי רמות:
- דבר שהסחתי ממנו את דעתו – אסור בטלטול.
יש סיבות שונות להסחת דעת – כמו מחמת מיאוס, איסור וכו', אך משמע בתוס' שהסיווג פחות משנה. - בנוסף – לר"י צריך שיהיה מוכן לפני שבת (אחרת – מיגו דאתקצאי לביה"ש, אתקצאי לכוליה יומא). לר"ש – בפשטות (ר"ן) משמע הוא חולק על זה (ריטב"א – רק במוקצה מחמת איסור אין לו אך באחרים אולי כן), אך לרע"א הוא סובר שיש מגו דאתקצי במקרים שבהם יש לו מוקצה).
א. ת"ר, נר חרס:
- נר ישן (מוקצה מחמת מיאוס)
ר"י – אסור, ר"מ ור"ש מתירים (עדיין יש לו שימוש על ידי הדחק)
(נר חרס חדש – מותר לפי כולם, אפילו שמיוחד להדלקה.
אחרי שהשתמשו בו, למה אינו כלי שמלאכתו לאיסור לר"ש? אולי הוא כן... ומותר לגופו ומקומו).
- נר דולק –
לר"י ודאי אסור (והנר והשמן בסיס לשלהבת (מז.), והשמן מוקצה מחמת איסור/הוקצה למצווה).
גם לר"ש אסור (בפשטות מסכים שזה מוקצה לאותו זמן).
ר"א בר"ש – מותר אפילו כשדולק (אם נטף).
- נר שדלק בביה"ש וכבה – האם יש מיגו דאתקצאי?
ר"מ (ובברייתא נוספת – גם ר"י) – אסור,
ר"ש – מותר,
אבל כוס לא:
עולא – זה לר"י.
מר זוטרא – גם לר"ש [אם מדובר בנר קטן, דעתו אליו שיכבה ומותר,
אך בגדול שאין דעתו עליו – מיגו דאתקצאי (ומה שהתיר "מותר השמן" זה בגודל נר). (והשווה מו: שמותר כי "יושב ומצפה")].
- 4. ר' זירא – פמוט (נר מתכת)
- אם לא דלק בערב שבת (אפילו ישן) – מותר.
(אינו מאוס, ויש לו עוד שימושים (תוס') (לכן גם אינו כלי שמלאכתו לאיסור?)). - אם דלק בכניסת שבת – תלוי במיגו דאתקצאי
a. הו"א: ר"מ אוסר, ר"י מתיר,
אך דוחים – גם לר"י יש מוקצה מחמת איסור, אלא:
b. למסקנה - גם לר"מ וגם לר"י אסור (מוקצה מחמת איסור + מיגו דאתקצאי).
(מד. 2-)
ב. ר"י-רב - מיטה עם מעות
A. ייחוד למוקצה
- הייחוד מספיק לאסור.
דחייה – נר חרס חדש מותר
(אפילו שמיועד לאיסור, אינו נאסר עד שמשתמשים בו, אז כש"כ שמיטה מותרת! נשים לב שההשוואה כאן היא לסוג מוקצה אחר (מאוס), אך העיקרון אותו עיקרון – אתה רק מסיח דעתך ממנו אחרי שהשתמשת פעם אחת).
- צריך ייחוד + שימוש פעם אחת (ואז אסור גם ללא המעות).
B. בסיס ומיגו דאתקצאי
אם לא ייחדה למעות:
אין עליה מעות – מותר,
יש עליה מעות – אסור (תוס' – אפילו ששם באמצע שבת),
היו עליה מעות בביה"ש – אסור.
קשה (כלים): מוכני שלה, אם יש עליה מעות לא מטלטלין,
משמע שאם היה ועכשיו אין – מותר.
תשובה: זה ר"ש, ואילו רב כר"י שיש מיגו דאתקצאי.
- ראיה: רב מתיר לשים נר על עץ בשבת אך לא ביו"ט,
כי בשבת אתקצאי לכל היום אז לא יטפס על העץ להורידו. - קושיא: הרי התיר לטלטל נרות חנוכה אחרי שכבו שלא יראום הגוים.
תשובה – כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
