ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
זמן קצר אחר כך, נפגשו חותנו של ה'אבני נזר', הלא הוא הרבי מקוצק ואביו – רבי זאב נחום. פנה הרבי מקוצק לרבי זאב נחום ואמר לו – אמור לבנך, שלא ימשיך בדרך החדשה שסיגל לו בלימוד, כי בדרך זו יהפוך לעם הארץ. על האדם לעמול בכוחות עצמו על לימודו, ועמל זה מפתח את כוחותיו והוא קונה אותם בקניין אמיתי.
בפרשתינו אנו קוראים על המאבק המופלא בין אבינו יעקב לאיש המסתורי, שאורב לו בחשכת הליל בפתחו של מעבר יבוק. כבר מפשט הפסוקים עולה שהאיש אינו בריון בעלמא, והמאבק אינו ככל המאבקים, כי אם מאבק רוחני המסתיים בברכה ובקריאת שם ליעקב, וממילא אך מתבקשת ההבנה שהאיש הוא מלאך.
ומכאן הפירוש המקובל, שהאיש הוא שרו של עשיו, והמאבק הרוחני הלילי מקדים את ההתמודדות המעשית שמתרחשת ביום שאחריו. אולם, פירוש מפתיע נאמר בפרקי דרבי אליעזר. וכך אומר המדרש:
"עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו... כיוון שעלה עמוד השחר, אמר לו המלאך שלחני, שהגיע עת עמידתי לשרת לומר לפני הקב"ה שירה, ולא רצה לשולחו. מה עשה המלאך? התחיל לשורר מן הארץ...".
אם כן לפי המדרש הזה, המלאך אינו שרו של עשיו, כי אם המלאך השומר ומגן על יעקב, שרם של ישראל. וממילא, עולה השאלה מאליה – מדוע נאבק יעקב עם המלאך שבא לשומרו?
יתר על כן, המדרש ממשיך ומספר על המשך העימות – "רצה להתגבר עם המלאך, והפילו לארץ. מה עשה המלאך? אחז בגיד הנשה ועשה כחלב המת...". מדוע יעקב מנסה להפיל לארץ את מי שרוצה לשומרו.
אולי התשובה נעוצה בסיפור בו פתחנו. המאבק מתרחש בפתח כניסתו של יעקב לארץ ישראל. עניינה של ארץ ישראל, ארץ השראת השכינה, שאנו נדרשים בה לעבוד מהארץ, בכוחות הארציים – המעשיים, ועימם לצמוח. אם יבוא מלאך ויעשה ליעקב את העבודה, הוא לא יבנה את כוחותיו ולא יצמח.
לכן יעקב נאבק עם המלאך – הכוחות הרוחניים שלו, ומלמד אותם שלא יברחו מהארץ לשמיים, ובמילים אחרות – לא יתפשו ניסים, ויחמקו מההתמודדות והעבודה המעשית. יעקב מכריח את המלאך לומר את שירתו הרוחנית מהארץ, ואכן זו מעלה גדולה שאפילו העליונים מתענגים עליה.
אמת, דרך זו היא מורכבת וקשה, ויעקב מחפש את גבולותיה, עד כדי כך שהוא מנסה להפיל את המלאך לארץ, ובזה הוא נבלם, ואף נפגע בגיד הנשה. אך באופן כללי, זו הדרך שה יעקב גובר על עשיו ומופיע את שם ה' בארץ.
בימים אלה, עברנו בארצנו התמודדויות לא פשוטות. אך עלינו לזכור שהתמודדויות אלה באות להצמיחנו, ועם ישראל בונה בהם אט אט את כוחותיו המעשיים והרוחניים בשחמות, עד אשר תזרח לנו שמש הגאולה, שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
