ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מאז ימי עולם, נטוש מאבק על ארץ-ישראל. המאבק על ארץ-ישראל, תמיד היה מאבק אידיאולוגי: מי הוא ההולך בדרך הנכונה, מי הוא הממשיך, מי הוא היורש את הענין האלקי. חכמים אומרים (בראשית-רבה כב, ז) שהמחלוקת והקנאה בין הבל ובין קין, היתה על ארץ-ישראל, כאשר ביקשו לדעת מי משניהם הוא היורש העיקרי של אדם, אשר הוא העיקר, שהוא הסגולה והגרעין, ובזה הוא יהיה היורש את הארץ, והוא המדובק בענין האלקי ואחיו לא יהיה כי אם כקליפה. ואז ארע אשר ארע: הבל נרצח ונשארה המלכות עקרה, כמו שנאמר: "ויצא קין מלפני ד'" (בראשית ד, טז), זאת אומרת, מן הארץ ההיא, שכן אמר קין (בראשית ד, יד): "הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר". כלומר קין לא ירש את הענין האלקי ולא זכה בארץ אלא גורש ממנה, עד שנולד שת, והוא היה ראוי להמשיך את הסגולה שבאדם, הוא הראשון לנחול את הארץ. על הארץ הזאת נפלה מחלוקת בין יצחק וישמעאל ולבסוף נדחה ישמעאל, ויצחק ירש את הארץ. על הארץ הזאת נפלה הקנאה בין יעקב ועשו, ובסוף נידחה עשו עם כל גבורתו, מפני יעקב עם כל חולשתו. אלו דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי (א, צה; ב, יד).
וכך מאז ומעולם, כל המלחמות על ארץ-ישראל, סיבתן שווה: מלחמה על הירושה של הסגולה האלקית, מי הממשיך את הענין האלקי. זה הגורם למסעי הצלב של הנוצרים לארץ-ישראל; זה הגורם לכיבושי הערבים המוסלמים בארץ-ישראל.
אבל כאמור, מעשה אבות סימן לבנים: יצחק זכה וישמעאל נידחה. יעקב זכה בארץ, ועשו נידחה. והנה כעת הארץ חוזרת ליורשיה האמיתיים, לעם ישראל. לא יצליחו כל הניסיונות של בני ישמעאל ובני עשו למנוע את גאולת ישראל. גם החולשות הפנימיות שבתוך ישראל, - החולשות של קוצר הרוח, העייפות, הלאות, מחמת הגלות הקשה והארוכה, - גם הם לא ימנעו את גאולת ישראל, כי הגיעה עת הגאולה. אין לך קץ מגולה מזה, שארץ-ישראל נותנת פירותיה בשפע, בעין יפה ומראה פנים שוחקות לעם ישראל השב אליה מכל הארצות (סנהדרין צח, א ורש"י). השפע של הפירות כה גדול, עד שישנם אפילו עודפים. הארץ הכינה פירות לעוד יותר יהודים. היא מחכה שיבואו כל בניה ונותנת פירותיה בשפע. השפע אינו "עודפי פירות", אלא יש חוסר ביהודים בארץ, אבל הם יבואו והם באים כל הזמן. לשווא כל הדיונים על הויתורים והנסיגות. הארץ הזאת שייכת לעם ישראל מאז ומעולם ולעולם, כדבר ד' (בראשית טו, יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ודבר אלקינו יקום לעולם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
