ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יושבי הדרום
הרמב"ם (שבת י, י) פסק שאסור לפתוח בית הצוואר, אך מונה איסור זה יחד עם הקורע על מתו ובחמתו, שהם איסורי קורע. נראה ברור שכוונתו לומר שגם כאן בפותח בית הצוואר חייב משום קורע, ולא משום מכה בפטיש. חזון אי"ש (נא, ד) כתב שאף שכתב הרמב"ם דין פותח בית הצוואר בין דיני קורע, אין כוונתו שחייב משום קורע, אלא משום מכה בפטיש במנחת חינוך (לב – כד) הוכיח מכח פשט סוגיית הגמרא שמדמה פותח בית הצוואר לפתיחת חבית בשבת, שם המלאכה היא מכה בפטיש, שלרמב"ם חייב גם מדין מכה בפטיש, וגם מדין קורע, אך עיין בשבט הלוי (ט, צ הלכה י) שהוכיח בבירור שהרמב"ם סובר שחייב רק משום קורע.
מבארים הב"י (שיז) ומרכבת המשנה (שם) שלרש"י אין לומר שחייב משום קורע, שהרי במשנה כתוב שקורע חייב רק אם זה על מנת לתפור, וכשפותח בית הצוואר וודאי שאין זה על מנת לתפור. קשה אם כן מדוע לרמב"ם חייב משום קורע?
ביאור הלכה (שמ ד"ה "ולא נתכון") מבאר שלשיטת רמב"ם אין כוונת המשנה שכתבה 'קורע ע"מ לתפור' שכך היא הגדרת המלאכה, אלא שהמשנה העירה הערת הבהרה, הקורע שדיברנו שהוא אב מלאכה, הוא לא קורע שיש בו קלקול, אלא שיש בו תיקון, ונתנה דוגמא שהוא על מנת לתפור, אמנם ברור לשיטתו, שגם אם יש תיקון אחר עוברים על קורע, על אחת כמה וכמה תיקון כמו כאן שהוא הופך את הבגד להיות בגד. (ומוכיח זאת מגמרא לגבי קורע בחמתו, שלמרות שהקריעה לא נועדה לתפירה לאחר מכן, למרות זאת חייב)
ביאור הלכה טוען גם שרש"י מסכים לדעת רמב"ם שקורע שהוא תיקון חייב גם אם לא נועד לתפירה, ומחדש שהסיבה שרש"י חולק על הרמב"ם וסבר שאין כאן קורע, כי לדעת רש"י הגדרת מלאכת קורע היא רק כשעושה איזה קלקול בבגד, אלא שיש לו תועלת אחרת, אבל כאן הקריעה היא תיקון, שהרי בלעדיה הבגד לא היה בגד, ולא היה כלום, לכן אין זה קורע. לעומת הביאור הלכה המגן אברהם (שיז, י) מבאר שלשיטת שו"ע (סעיף ג) שפסק כרש"י אין חיוב על קורע כלל אם לא על מנת לתפור.
אמנם לכו"ע לשיטת ריטב"א (מכות ג ע"ב ד"ה "אמר רב") סובר להדיא שצריך ממש על מנת לתפור, ורק על מנת לתפור חייב.
אפיקי ים (ב, ד, ענף ו) מחדש שלדעתו כל מה שצריך שיעור של קורע ב' תפירות זה רק באופן שהוא קורע על מנת לתפור, אבל בקורע שלא על מנת לתפור שחייב מצד תיקון, לא צריך שיעור ב' תפירות, כיון שהתיקון הוא מעצם הקריעה, ולא מצד התפירה שתהיה אחר כך, לא צריך שיעור של תפירה בקריעה. הוא מוכיח כן ממשנה (כלאים ט, י) "התוכף תכיפה אחת אינה חבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור" ומשמע שהפטור אינו בגלל שאין שיעור (ב' תפירות), אלא בגלל שאין השערה נחשבת מחוברת, ולכן ברור שבאופן כזה של קריעה שהתיקון אינו בתפירה חוזרת באותו מקום, אין צורך בשיעור של שני חוטים, אלא מספיק חוט אחד, כדי להתחייב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
