ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
החיילים בדרום
שְׁמַע, אֵפוֹא, מִמֶּנִּי מַה שֶּׁאֹמְרֵהוּ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מְאֹד, כִּי הוּא הָאֱמֶת בְּלִי סָפֵק. וְזֶה, שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר בַּחָכְמָה הָאֱלֹהִית, רְצוֹנִי לוֹמַר: מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁה' יִתְעַלֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדַעַת, וְלֹא חַי בְּחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הוּא וְהַדַּעַת שְׁנֵי דְּבָרִים, כְּמוֹ הָאָדָם וְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁהָאָדָם זוּלַת הַדַּעַת וְהַדַּעַת זוּלַת הָאָדָם, וְהֵם שְׁנַיִם. שֶׁאִלּוּ הָיָה ה' יוֹדֵעַ בְּדַעַת - הָיָה מִתְחַיֵּב הָרִבּוּי, וְהָיוּ הַנִּמְצָאִים הַקַּדְמוֹנִים רַבִּים: ה', וְהַדַּעַת אֲשֶׁר בָּהּ יֵדַע, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הוּא חַי, וְהַיְכֹלֶת אֲשֶׁר בָּהּ הוּא יָכוֹל, וְכֵן כֹּל תְּאָרָיו. וְאָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ טַעֲנָה קְרוֹבָה לַהֲבָנַת הֲמוֹן בְּנֵי הָאָדָם, אַף כִּי הַטְּעָנוֹת וְהָרְאָיוֹת אֲשֶׁר יְבַטְּלוּ זֶה חֲזָקוֹת מְאֹד וּמוֹפְתִיּוֹת, וְהִתְאַמֵּת שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה - תְּאָרָיו, וּתְאָרָיו - הוּא, עַד שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּעַ1, וְהוּא הַחַיִּים וְהוּא הַחַי וְהוּא הַמַּמְשִׁיך לְעַצְמוֹ הַחַיִּים, וְכֵן שְׁאָר הַתְּאָרִים. וְאֵלּוּ עִנְיָנִים קָשִׁים, אַל תְּקַוֶּה לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת מִשְּׁתַיִם שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִּדְּבָרַי, וְאָמְנָם יֻשְּׂגוּ לְךָ מֵהֶן הַיְדִיעוֹת בִּלְבָד. וּלְזֶה הָעִקָּר הַגָּדוֹל לֹא תַּתִּיר לְשׁוֹן הָעִבְרִים לוֹמַר: חֵי ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "חֵי נַפְשְׁךָ" (שמואל א א, כו), "חֵי פַרְעֹה" (בראשית מב, טו), רְצוֹנִי לוֹמַר: שֵׁם נִסְמָך. כִּי הַנִּסְמָך וְהַסּוֹמֵך שְׁנֵי דְּבָרִים חֲלוּקִים, וְלֹא יִסָּמֵך הַדָּבָר לְעַצְמוֹ. וּמִפְּנֵי שֶׁחַיֵּי ה' הֵם עַצְמוֹ, וְעַצְמוֹ חַיָּיו, וְאֵינָם דָּבָר אַחֵר זוּלָתוֹ - לֹא אֲמָרוּם בִּסְמִיכוּת, אֶלָּא אָמְרוּ : "חַי ה'" (שופטים ח, יט), וְהַכַּוָּנָה שֶׁהוּא וְדַעְתּוֹ דָּבָר אֶחָד.
___________________________
יתחייבו הרחקות עצומות – יגרמו שיבושים גדולים בעיקרי האמונה. חכמה האלוקית – מדע החכמה העוסק באלוקות. אינו יודע בדעות – משמעות הידיעה כלפי הקב"ה הוא במשמעות שונה ממה שאנחנו מכנים ידיעה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
15 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ז'
16 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ח'
17 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ט'
טען עוד
ביאורים
בסיומה של ההקדמה, וכחלק מביסוס עיקרון הבחירה החופשית, מתמודד הרמב"ם עם אחת משאלות האמונה היסודיות: שאלת "הידיעה והבחירה". עד כה למדנו שהאדם הוא בעל בחירה חופשית ואין הוא כפוי לעשות טוב או רע. אלא שלאור הבנה זו עולה מיד שאלה: האם יודע ה' את העתיד? אם נאמר שכן, הלא ידיעה זו מחייבת את שלילת הבחירה מן האדם. שכן ה' יודע את עתידו כבר מעתה. ואם איננו יודע את העתיד הלא דבר זה מעיד על חיסרון כביכול בידיעת ה', דבר שלא ייתכן. אם כן השאלה ברורה: אם ישנה ידיעה אין מקום לבחירה. ואם ישנה בחירה – מהו מקומה של הידיעה? הדרך בה בוחר הרמב"ם לענות על שאלה זו מלמדת אותנו כלל חשוב בבירור שאלות האמונה. לעתים, שאלות נובעות מהנחות יסוד מסויימות. אנו מניחים הנחה ועל הנחה זו אנו מקשים קושיות שונות. אלא שלא תמיד הנחת היסוד נכונה ומדוייקת וממילא השאלות בטלות מעיקרן. אם ילד קטן ישאל למשל על הפסוק: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" איך ה' לא מתעייף? ודאי נדחה שאלה זו בחיוך. ה' איננו כערכנו ולכן הוא גם לא מתעייף כמונו. וכן על דרך זו. גם בשאלת הידיעה והבחירה בוחר רמב"ם בשינוי הנחות היסוד כדרך לפתרון הבעיה. העניין הוא שידיעת ה' איננה כידיעתנו. ה' לא יודע דברים על ידי למידה מבחוץ, כמונו. הוא וידיעתו דבר אחד. נשמע קשה להבנה? זה בסדר. באמת אין לנו שום יכולת להבין דבר שלא שייך לעולם המושגים שלנו. אלא שחשוב לזכור שממש כמו שה' לא מקבל את חייו מבחוץ, כמונו, כך הוא גם איננו מקבל ידיעות מבחוץ. ידיעת ה' שייכת לקטוגריה אחרת וממילא – אין סתירה בין ידיעה לבחירה.
הרחבות
בעל התניא הביא את דברי הרמב"ם הללו, והוסיף: "הודו לו חכמי הקבלה, כמו שכתב בפרדס מהרמ"ק, וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא וכו'" (ליקוטי אמרים, פרק ב, הגה"ה).
שאלות לדיון
האם חוית פעם מציאות שבה ידעת מה אדם קרוב לך יבחר (ילד שלך;חבר קרוב וכיו"ב) – האם היתה לו בחירה? האם התקדמות במדעי הנפש תגיע למצב בו תוכל לחזות בוודאות את בחירותיו של האדם?
ניתן להגיב ולהשתתף בדיון און-ליין בפורום האתר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
