ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
בַּשִּׁמּוּשׁ בְּכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ לְתַכְלִית אַחַת
כל המעשים לתכלית אחת
רָאוּי לָאָדָם לְהַעֲבִיד כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ כֻּלָּם לְפִי הַדַּעַת, כְּפִי שֶּׁהִקְדַּמְנוּ בַּפֶּרֶק אֲשֶׁר לִפְנֵי זֶה, וְלָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו תַּכְלִית• אַחַת, וְהִיא: הַשָּׂגַת ה', יִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם, כְּפִי יְכֹלֶת הָאָדָם, רְצוֹנִי לוֹמַר: יְדִיעָתוֹ•. וְיָשִׂים פְּעֻלּוֹתָיו כֻּלָּן, תְּנוּעוֹתָיו וּמְנוּחוֹתָיו וְכֹל דִּבּוּרָיו, מְבִיאִים אֶל זֹאת הַתַּכְלִית, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּפְעֻלּוֹתָיו בְּשׁוּם פָּנִים דָּבָר מִפֹּעַל הַהֶבֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: פֹּעַל שֶׁלֹּא יָבִיא אֶל זֹאת הַתַּכְלִית.
דוגמאות לכוונה לתכלית
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
31 - פרק ד' חלק ו
32 - פרק ה'
33 - פרק ה' חלק ב
טען עוד
חשיבות הרפואה
וְעַל זֶה הַהֶקֵּשׁ יִהְיֶה לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה מָבוֹא גָּדוֹל מְאֹד בַּמַּעֲלוֹת, וּבִידִיעַת ה', וּבְהַשִּׂיג הַהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית, וְיִהְיוּ לִמּוּדָהּ וּדְרִישָׁתָהּ עֲבוֹדָה• מִן הָעֲבוֹדוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה אָז כָּאֲרִיגָה וְכַנַּגָּרוּת. לְפִי שֶׁבָּהּ נְשַׁעֵר• פְּעֻלּוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ פְּעֻלּוֹתֵינוּ פְּעֻלּוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת, מְבִיאוֹת אֶל הַמַּעֲלוֹת וְהָאֲמִתּוֹת. כִּי הָאָדָם, אִם יִגַּשׁ לֶאֱכֹל מַאֲכָל תַּאֲוָה, עָרֵב לַחֵך, טוֹב הָרֵיחַ, וְהוּא מַזִּיק וּמַפְסִיד, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת אוֹ לְמִיתַת פִּתְאוֹם - הִנֵּה זֶה וְהַבְּהֵמָה שָׁוִים. וְאֵין זֶה פֹּעַל הָאָדָם מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם•, וְאָמְנָם הוּא פֹּעַל הָאָדָם מֵאֲשֶׁר הוּא בַּעַל חַיִּים, "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט, כא). וְאָמְנָם יִהְיֶה פֹּעַל אֱנוֹשִׁי אִם יִקַּח הַמּוֹעִיל בִּלְבָד, וּפְעָמִים שֶׁיַּנִּיחַ הַיּוֹתֵר עָרֵב וְיֹאכַל הַיּוֹתֵר נִמְאָס, לְפִי בַּקָּשַׁת הַמּוֹעִיל. וְזֶה הוּא פֹּעַל לְפִי הַדַּעַת, וּבָזֶה יִבָּדֵל הָאָדָם בִּפְעֻלּוֹתָיו מִזּוּלָתוֹ. וְכֵן אִם יִבְעַל כָּל אֵימַת שֶׁיִּתְאַוֶּה, מִבְּלִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בַּנֵּזֶק וּבַתּוֹעֶלֶת - הִנֵּה זֶה הַפֹּעַל לוֹ מֵאֲשֶׁר הוּא בַּעַל חַיִּים, לֹא מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם.
___________________________________
תַּכְלִית – מטרה. יְדִיעָתוֹ – ידיעת ה' ודרכיו. לְאוֹתָהּ הַתַּכְלִית – שהיא יראת ה'. הַהֶקֵּשׁ – על פי הבנה זו. עָרֵב – הטעים. הַמּוֹעִיל – מזון בריא. מָרָה שְׁחוֹרָה – דכאון ועצבות. וְיֵדַע – את ה'. עֲבוֹדָה – עבודת ה'. נְשַׁעֵר – נְחַשֵב. מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם – המגלה את הקומה האנושית שבו.
ביאורים
כולנו רוצים לדעת מהי התכלית לשמה אנו חיים בעולם הזה; לחיות חיים של משמעות וערך. בפרק זה מציג הרמב"ם בפנינו את תכנית העבודה להשגת מטרה זו. לאחר שלמדנו בפרק הקודם על הדרך בה מאזנים את כוחות הנפש ומעמידים אותם על מצבם הבריא והנכון, מגיע השלב הבא – הכוונת כל כוחות החיים שלנו למען מטרה עליונה אחת . זוהי מדרגה גבוהה מאד ולא כל אחד יכול להגיע אליה, כפי שיאמר זאת הרמב"ם בהמשך הפרק, אך זוהי השאיפה של כולנו: לחיות חיים שלמים . חיים שכל פרט בהם מוביל לקשר עם ה'. רק כאשר הדעת והמחשבה מובילה את האדם, הוא מסוגל להעפיל אל גובה חיים שכזה. לא לחפש רק את מה שכיף וטעים, אלא את מה שעוזר לי להגיע אל היעד, אל התכלית. האוכל הוא המשל שבו פותח הרמב"ם להסביר את העיקרון שאותו הוא בא ללמד. אדם שמכוון את החיים שלו על פי השכל – הדעת, לא יבחר לאכול מזונות מזיקים גם אם הם טעימים ביותר. לאדם הזה יש יעד והוא הבריאות. את המסלול אל היעד הוא יבנה לאור המטרה שאליה הוא שואף. עבודת ה' מכוונת אותנו לדבוק בה' בכל צעד בחיינו. את המעשים היומיומיים אנו מכוונים לאור היעד שאליו אנחנו שואפים.
הרחבות
מדוע יש תכלית אחת לכל כוחות הנפש?
וְלָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו תַּכְלִית אַחַת. אם האדם מורכב מכמה נפשות, מסתבר שלחייו יהיו כמה מטרות, בהתאמה. אולם אם נפש האדם אחת היא, הכרחי שכולה תהיה מכוונת לתכלית אחת (על פי דברי הרמב"ן. הובא ב'הרחבות', פרק א, הערה 1). נפש האדם היא אלוהית, ולכן מובן שהתכלית שלה היא דבקות בה'.
מהי המטרה של לימודי חול?
שֶׁתִּמְצָא הַנֶּפֶשׁ כֵּלֶיהָ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים לֶאֱחֹז בַּחָכְמוֹת. "האדם יפעל פעלים רבים ושונים... תכליתו פועל אחד בלבד, ושאר פעליו אמנם הם להתמדת קיומו, כדי שישלם בו אותו הפועל האחד, והוא ציור המושכלות וידיעת האמתות... וגדול שבמושכלות, השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלוהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלוהות " (הקדמה למשנה).
תיקון המידות – אמצעי או מטרה עצמית?
וְלִקְנוֹת מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וְהַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאוֹתָהּ הַתַּכְלִית. את הדוגמאות שמציין כאן הרמב"ם כאמצעי לתכלית, הוא מגדיר בסוף מורה הנבוכים, על פי הפילוסופים, כארבעה סוגי שלמויות: ממון, בריאות, מדות ומושכלות. כל האמצעים האלו הם אמצעים להשגת ה'. גם המידות הן רק אמצעי להשגת החכמה, אבל אין בתיקון המוסרי ערך עצמי. אולם לבסוף הרמב"ם מסכם על פי הפס': "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" – "ששלמות האדם אשר בו יתהלל באמת, הוא להגיע אל השגת השם כפי היכולת, ולדעת השגחתו בברואיו בהמציאו אותם והנהיגו אותם, איך היא, וללכת אחרי ההשגה ההיא בדרכים שיתכוין בהם תמיד לעשות חסד ומשפט וצדקה, להדמות בפעולות השם" [מורה נבוכים ג, נד]. דהיינו, שמוסר פילוסופי חברתי הוא אכן אמצעי, אולם מוסר אלוהי הוא התוכן של השגת ה', והדביקות במידותיו של ה' היא התכלית. אדרבה, ידיעת ה' שאיננה מובילה לתיקון המידות, פגומה היא.
(להרחבה: מאמרי הראי"ה, עמ' 108-109)
למה צריך להיות בריא?
לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה מָבוֹא גָּדוֹל מְאֹד בַּמַּעֲלוֹת, וּבִידִיעַת ה'. כך פותח הרמב"ם את הדרכותיו הרפואיות בהלכות דעות: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" [הלכות דעות ד, א].
שאלות לדיון
מה היחס בין גישת הרמב"ם שכל פעולות האדם צריכות להיות מכוונות לתכלית ('מועיל ולא ערב') ובין הגישה של 'חיים זורמים וספונטאניים' על מנת שלא 'להלחיץ ולהעיק'?
הרמב"ם מדגיש את מקומו של השכל (הדעת) בעבודת ה'. מהו מקומו של הרגש? לשם מה הוא נצרך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
