ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' שמחה דב בן פרץ גליק ז"ל
הסיבה לטעות הייחודית הזו, שבסוף פרשת במדבר, ישנה פרשיה המתחילה בדיוק כשם שמתחילה פרשת נשא – "וידבר ה' אל משה לאמור. נשא את ראש בני...", ההבדל הוא, שבפרשתנו מדובר על בני גרשון, בעוד בפרשת במדבר מדובר על בני קהת.
הכפילות הזו מעוררת תמיהה – 'נשא', משמעותו שרוצים להרים את הנישאים מעם מעל האחרים. התורה מטילה עליהם תפקיד ייחודי אליו הם נבחרים מתוך כל העם. אם כן מיהם הנבחרים – בני קהת או בני גרשון?
בתמיהה זו מרגיש 'אור החיים הקדוש', ואכן מציין שאלו גם אלו נבחרו לתפקידים חשובים ומיוחדים, לכן לכול אחד מהם יש ציווי מיוחד של נשיאת ראש. בני קהת זכו לשאת את כלי המקדש הפנימיים – ארון הברית, שולחן, מזבח הזהב ועוד. בני גרשון זכו גם הם לשאת את יריעות המשכן והפרוכות. זאת בניגוד לבני מררי, שזכו 'רק' ('הלוואי עלינו') לשאת את הקרשים, האדנים וכדומה. והואיל ובני מררי זכו לעבודת המשא הפשוטה ביותר במשכן, עליהם לא נאמר לשון – "נשא".
רעיון עמוק יש בדבר, המזכיר לנו את דברי ר' נחמן מברסלב, שאדם צריך לחזק את עצמו בזמני חולשה, ולשנן לעצמו את יתרונותיו ומעלותיו הרוחניות, באומרו לעצמו – יש יהודים במדרגה נמוכה ממני. והיהודי הנמצא בדיוטא הרוחנית הנמוכה ביותר, יחזק את עצמו בברכת השחר – 'שלא עשני גוי'. אני יהודי, בן של מלך, יש בי קדושה עצומה וודאי הקדוש ברוך הוא אוהב אותי ושמח בי. הקב"ה גם שמח בכל מעלה ומעלה רוחנית שלי. (כמובן, אין להפוך אמירות אלו כמנוף לגאווה, אלא כאמירה לשמוח בקשר שלנו עם ה' ולהתחזק בכך).
וכך נוהגת התורה – נושאת גם את ראש בני גרשון, ואף על פי שבני קהת מעלתם גדולה ממעלת בני גרשון, בכל זאת בני גרשון למעלה מבני מררי, ועליהם לשאת ראש ולשמוח בכך.
עניין גדול זה מאיר במיוחד בימים אלו שלאחר חג השבועות, ימים בהם אנו שמחים בתורה שקיבלנו ובביכורים. כך נהג רב יוסף האמורא, שהיה עושה סעודה מיוחדת מעגל משובח בחג השבועות, מפני שהיה אומר: 'אם לא יום זה של קבלת התורה, ובזכותו למדתי תורה והתרוממתי, הרי הרבה אנשים יש בשוק ששמם יוסף, ולא היה הבדל ביני ובינם' (פסחים סח, ע"ב ורש"י שם). כמובן, רב יוסף לא התגאה בכך, שהרי כל האמירה שלו היא שיתרונו בקשר עם ה', אם כך אין זו גאווה אלא שמחה בחיבור לה'.
ואף ימי הבאת הביכורים הם זמן בו אנו שמחים בטוב אשר גמלנו ה', "ושמחת בכל הטוב...". שנזכה בעזרת ה' לשמוח ולהודות על כל אשר קיבלנו והשגנו, ומתוך כך להתרומם ולהוסיף עד בלי די.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
