ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יח: 10- עד יט: במשנה)
חלק א – מראית עין של אמירה לנכרי
א. לתת לכובס -
ב"ה – מותר (כי קצץ לו דמים), ב"ש – אסור.
בית ר"ג החמירו כב"ש, ולכן בכלי לבן נתנו 3 ימים לפני כי קשים לכיבוס.
סיפור על אביי.
ב. הוצאה וטלטול - במשנה ובברייתא:
ב"ש – לא יתן/ימכור/ילווה בצורה שיטלטל או יוציא בשבת עצמה, אלא שיגיע לביתו מבע"י.
ב"ה – ת"ק – כדי שיגיע לבית הראשון במקומו.
ב"ה – ר"ע – כדי שיצא מבית היהודי.
[אגב, מכירת חמץ
ב"ש – רק אם הנוכרי יגמור לפני הפסח, ב"ה – מותר למכור עד צמוד לפסח.]
ג. לתת בשבת עצמה -
תוס' – אם יודע שיצא – אסור (גם לב"ה),
אם שם לו אוכל בחצר, והניח שלא יצא, אם יצא – זה בסדר. (וכן בבע"ח, והחידוש בגוי שמותר אפילו שאינו אמור להאכילו).
ד. לא ישכיר לנכרי כלי בערב שבת, אלא בימים ד-ה.
רש"י – נראה שמשכיר לו לצורך שבת, (וכאילו אומר לו לעשות בשבת מלאכה).
תוס' – גם לב"ה, נראה כנוטל שכר שבת (אפילו ששכר שבת בהבלעה מותר, כן שזה ערב שבת נראה כשכר שבת ואסור).
רי"ף – מדין שביתת כלים.
ה. שליחת איגרת ע"י גוי (נראה כאילו אמר לו להוליך בשבת)
בימים ד-ה מותר, כי לא נראה כך (ברייתא א),
בערב שבת – (ברייתא א ובעיקר ב)
לב"ש בכל מקרה אסור, אא"כ יכול להגיע ליעד לפני שבת.
לב"ה -
אם קצץ דמים – מותר (אם יוצא מהבית לפני שבת),
אם לא קצץ, אז מספיק שיספיק לבית הראשון (כי יחשבו שזה היעד)– סיפא.
(אך אם הוא לא קבוע שם – אסור בכ"מ (כי השליח ימשיך לחפשו בשבת) – רישא).
(יט. באמצע)
ו. הפלגה בספינה 3 ימים לפני שבת
[הבעיה (ב"ה אורח חיים רמח) - רמב"ן – שהגוי עושה בשבילו חילול שבת,
עוד: ר"ח – יציאה מתחום שבת (במים רדודים פחות מ10 טפחים), רי"ף – כי אינו עונג שבת, תוס' – חלק מאיסור שחייה, בעה"מ – שמא יצטרך לחלל שבת אם יהיה פיקוח נפש. ההכנה לשבת מתחילה שלושה ימים לפני.
לרשות – אסור,
למצווה – מותר,
ת"ק - פוסק עמו שיעצור בשבת גם אם ברור שלא יעצור (שפת אמת – עניין סמלי).
רשב"ג – לא צריך לפסוק שיעצור.
[אגב, לא צרים על עיר,
[הבעיה – רי"ף – עונג שבת, בעה"מ – יאלצו לחלל שבת,
ואם התחילו לא מפסיקים "עד רידתה" (שפ"א – אפילו שאין סכנת חיים)].
(יט. 6-)
חלק ב – המשכת הוצאת המשקין מערב שבת לשבת
א. במשנה – גם לב"ש מותר לשים הקורות על הזיתים,
כי גם אם יעשה בשבת עצמה – לא חייב,
כי כבר התחיל לטחון לפני כך, ועכשיו רק מוציא השאריות, והשאריות ממילא היו יוצאות מעצמן.
כמי זה?
- רי"ס בר"ח – ר' ישמעאל במשנה בעדויות:
טחן ענבי בוסר ורוצה להניח עליהם משהו כבד בערב שבת שיצא הנוזל בשבת:
רי"ש – מותר,
ר"ע – אסור.
דחייה: רי"ח העמיד את המחלוקת בנידוחו היטב, ורק מחוסרים שחיקה, ואילו אצלנו לא רוסקו כל כך.
- ר"א – ר"א במשנה (קמג:) -
ריסק חלות דבש לפני שבת, האם הדבש שזב בשבת מותר?
ת"ק – אסור, שמא יסחוט בשבת,
ר"א – מותר, כי גם אם יסחוט זה לא דאורייתא.
דחייה - כאן זה אוכל מאוכל ולכן אינו דאורייתא.
תשובה – יש ברייתא נוספת של רב הושעיא מנהרדעא ששם ר"א (ור"ש) התירו כנ"ל גם בזיתים וענבים.
(יט: באמצע)
אגב הזכרת השמן שזב:
חלק ג - מחלוקת רב ושמואל במוקצה
בדברים שיש להם שימוש בשבת, אבל ייעדו אותם לשימוש אחר שאינו לשבת, האם הם מוקצה:
ר"י, רב – מוקצה,
ר"ש, שמואל – לא מוקצה.
המקרים:
שמן של בבדין – שאריות השמן בבית הבד,
מחצלות של בבדין – שמכסים איתם את הזיתים,
עז לחלבה, ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה, ותורי דרידיא, ותמרי דעיסקא.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
