ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מז. שורה 11 – מח. שורה 9)
א. המשך מנהגי/דיני הסעודה
-
רב - המסובין לא יאכלו/יטעמו עד שיטעם הבוצע.
-
ברייתא – כשאוכלים מקערה אחת:
-
שניים ממתינין זל"ז, שלושה לא.
-
הבוצע לוקח מהקערה ראשון (ויכול לכבד אחר).
-
-
רבב"ח - הבוצע לא יאכל עד שהעונים (רב חסדא – רוב העונים) יאמרו אמן (זה חלק מהברכה).
למה מספיק רוב? כי מי שמאריך יותר מדי טועה.
[אגב – דיון לגבי "אמן"
-
ארוכה –
רב חסדא (כאמור) – טעות, בן עזאי – מאריכין ימיו (וסביר שאינם חולקים, ותלוי כמה ארוך).
-
לא: חטופה (בהתחלה), קטופה (בסוף), יתומה, מהירה מדי.
-
בן עזאי – קללות למי שעובר על הנ"ל, ואריכות ימים למי שמאריך.
המשך זיני זימון
(מז. שליש תחתון למשך 10 שורות)
ב. כשאחד הצטרף מאוחר לסעודה
-
האם מצטרף לזימון?
אם השניים עדיין אוכלים – מצטרף.
אם סיימו -
רב – לא יכול להצטרף,
שמואל – כל עוד יש עדיין פוטנציאל שהשניים יאכלו עוד, מצטרף (לא הסיחו דעתם מהסעודה).
-
האם החדש הוא המזמן?
רב אחא לתלמידי רב – לא, אלא יש עדיפות למי שהיה בהתחלה.
ג. על אלו מאכלים ואנשים מזמנים?
העיקרון במשנה הוא שמזמנים רק על דבר המותר באכילה, וכאן נפרש את החידוש לכל אחת מהדוגמאות במשנה ונדלג על הקטע של עם הארץ (מז: שליש – אמצע).
| מזמנים (מז. שליש תחתון) | הסבר/חידוש | לא מזמנים (מז: באמצע) | הסבר/חידוש |
| מאכלים | |||
| דמאי | הסבר - כיון שיש לו פוטנציאל להיות עני, נחשב ראוי (רק לב"ה). | טבל | חידוש – אפילו טבל דרבנן |
| מע"ר שניטלה תרומת מעשר | חידוש – שהלוי לקח את המעשר עוד בשיבולים. | מע"ר שלא ניטלה תרומתו | חידוש – שהקדימו בכרי, היינו חושבים שגם כאן יש פטור מתרומה גדולה. |
| מע"ש והקדש שנפדו | חידוש – שבעה"ב פדה, ולא נתן חומש (והחידוש שאינו מעכב). | מע"ש והקדש שלא נפדו | חידוש – שנפדו לא טוב: |
| אנשים | |||
| שמש שאכל כזית | חידוש – אפילו שאינו קבוע | שמש שאכל פחות מכזית | אין חידוש, והובא אגב הרישא. |
| כותי | והרי הוא עם הארץ? 1. אביי – בכותי חבר. | נכרי | חידוש – אפילו שמל ולא טבל (כרי"ח). |
|
|
| ברייתא - עם הארץ | (ת"ח עם עם הארץ, כי אינו ראוי שיאכלו איתו, אך שלושה עמי הארץ מזמנים). |
|
|
| נשים עבדים וקטנים | אך רב אסי – קטן מצטרף, |
השלמות:
א. עוד צירופים לשלושה או עשרה (מז: 7-)
-
רב הונא – בהתחלה - ארון עם ס"ת לעשרה.
ר"נ – והרי אינו איש!
בסוף – תשעה, כשנראים כעשרה.
-
רבי אמי – בהתחלה – שבת מצטרפת לשלושה,
ר"נ - והרי אינו איש!
בסוף – שני ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה.
-
רי"ח – קטן פורח (קטן מ13 שהביא 2 שערות)
וכן בברייתא.
אך הגמרא – אין הלכה ככל אלו (יש מחלוקות בראשונים מה באו לשלול כאן),
אבל – ר"נ: קטן (תוס' – פורח) שיודע למי מברכים מצטרף לשלושה (ומדגימים מאביי ורבא שידעו איפה הקב"ה בילדותם).
ב. מי נחשב עם הארץ (מז: רבע – אמצע)
ברייתא א –
-
ר"מ – שאינו אוכל חולין בטהרה
-
חכמים – שאינו מעשר
ברייתא ב –
-
ר"א – שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית
-
ר' יהושע – שאינו מניח תפילין
-
בן עזאי – שאין לו ציצית
-
ר' נתן – שאין לו מזוזה
-
ר' נתן בר יוסף – שאינו מגדל את בניו לת"ת
-
אחרים – שלא משמש ת"ח, וכן ההלכה (רש"י – לומד מהם סברות הדינים, כלומר גמרא)
ואגב זה מובא סיפור שרמי בר חמא לא צרף לזימון את רב מנשיא בר תחליפא כי חשב שהוא עם הארץ (שלא שימש ת"ח) ונענש על כך ונפטר, כי:
-
רב מנשיא כן שימש.
-
אמנם הוא עצמו לא שימש, אך הקשיב לאלו שכן ולכן ידע את ההלכה הנכונה ונחשב ת"ח.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
