ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (הושע י"ד ב).
הפעם נעסוק בנביא הושע בן בארי, שורשיו והרקע לפעילותו הנבואית.
המדרש בפסיקתא רבתי דורש:
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל ..." זהו שנאמרה ברוח הקודש ע"י שלמה: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם יָשִׁיב לוֹ" (משלי י"ב י"ד). כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה? לא אמרו אלא כנגד תשובתו של ראובן שנאמר: "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (בראשית ל"ז כט) ר' אלעזר אומר בשקו ובתעניתו היה יושב על אותו מעשה שאירע ולא נפנה משקו ומתעניתו. בא והציץ בבור והנה אין יוסף בבור (שם) אמר לו הקדוש ברוך הוא: ראובן אתה בקשת להשיב את יוסף, בן חביב לאביך, חייך שבן בן בנך ישיב את ישראל בתשובה שלימה לאביהם שבשמים ואיזה זה הושע בן בארי. הדא הוא דכתיב:
"דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: תְּחִלַּת דִּבֶּר יְקֹוָק בְּהוֹשֵׁעַ (הושע א' א-ב) וכתיב: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל ... בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי" (דהי"א ה' א, ה) ...,
א"ר ברכיה אמר לו הקדוש ברוך הוא לראובן אתה פתחת בתשובה תחלה חייך הושע בן בארי בנך יבא ויפתח להם לישראל בתשובה שנאמר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק" (הוספה א פיסקא ג).
נוכל ללמוד ממדרש זה כמה דברים:
א. שליחתו של הושע בן בארי להחזיר את העם בתשובה, היא המשך פעילותו של ראובן זקנו, שהיה הראשון ששב בתשובה על חטא מכירת יוסף. יש בשליחתו של הושע גם שכר לראובן על חזרתו בתשובה ועל כך שהיה הראשון שהורה תשובה ל"בת השושבה".
ב. הושע היה נסיך משתי בחינות:
1. הוא היה נביא בן נביא. אנו למדים זאת מכך שבראש ספרו נזכר גם אביו. וז"ל המדרש: "אמר רבי יוחנן: כל נביא שנתפרש שמו ונתפרש שם אביו - נביא ובן נביא" (ויקרא רבה פרשה ו). חז"ל גם גילו לנו היכן נמצאת נבואתו בתנ"ך (עיינו ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ו).
2. הוא היה בנו של הנשיא האחרון של שבט ראובן. כנראה שהנביא בארה עמד בראש שיירת הגולים כאשר תגלת פלנאסר-מלך אשור הגלה את שבטי הצפון ואת שנים וחצי השבטים ששכנו בעבר הירדן המזרחי.
ג. הושע נשלח לקרא לתשובה ולנחם את עם ישראל דווקא בזמן שהיה נראה כי, ח"ו, הקב"ה גירש את עם ישראל וניתק, ח"ו, את הקשר עמם, על ידי שליחתם לגלות. לכן דווקא בהפטרה שנקרא השבת החותמת את ספרו יתנבא הושע בסגנון שיר השירים:
"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:
יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן" (הושע פרק י"ד ו-ח).
יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן" (הושע פרק י"ד ו-ח).
הוא יכריז כי הקשר בין עם ישראל לאלקיו לא ינותק לעולם. לעתיד לבא ישמע שוב קול התור.
עיינו גם בדברינו לפרשת האזינו- שובה תשס"ד.
הבה נתפלל כי נזכה להמשך התקיימותן של נבואות אלה ואחרות
שהבטיחו כי שיירות הגולים יישנו כיוון
ועם ישראל יחזור בהמוניו אל ארצו ואל אלקיו בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
