ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
ברשימה קצרה זו בכוונתי ללכת בדרכי החת"ם סופר ולהדגיש שמי שמחמירים בנושא מכירת החמץ תבוא עליהם ברכה, ובתנאי של יפקפקו בתוקפה של המכירה. ובלשונו של החתם סופר: "כל המפקפק ראוי לגערה" (שו"ת חתם סופר, א, או"ח, סימן קיג).
אין כאן המקום לדון בכל פרטי מכירת החמץ ובהשתלשלותה במהלך הדורות. על נושא זה ראו מאמרו המקיף של הרב זוין בספרו 'מועדים בהלכה'. למרות דברי החתם סופר, עדיין שואל השואל: וכי זו דרך להינצל מאיסור תורה? זו ודאי הערמה? להטעים הערמה זו אבחין בין איסור אכילת החמץ לבין האיסור המיוחד בפסח, השונה משאר איסורי אכילה שבתורה: "שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם, ולא ייראה לך חמץ ולא ייראה לך שאור בכל גבולך".
איסור אכילת החמץ הוא איסור על פעולת האכילה, ואילו האיסור של "בל ייראה ובל יימצא" הוא איסור המורה לאדם: הוצא את החמץ מרשותך ומבעלותך ("תשביתו שאור מבתיכם"), וזהו איסור המשיק למושג משפטי של מה שנחשב בבעלותך. ההגדרה המשפטית מופיעה בחלק 'חושן משפט' שבשולחן ערוך, ולא בחלק או"ח שם מצויות הלכות הפסח. וכשהגענו לתובנה שהסוגיה היא סוגיה משפטית ניתן להבין את אותה 'הערמה' (כן הערמה המותרת) שחז"ל תיקנו.
ביטוי להבחנה שבין חלק 'אורח חיים' לבין חלק 'חושן משפט' מצוי במעשה שאירע בתקופת החת"ס שלכאורה מוכיח שהמכירה אינה תקפה, ואצטט את לשונו של החת"ס: "והנה בהיות עדיין הגאון מו"ה ברוך פרענקל זצ"ל אב"ד דק"ק לייפניק בחיים חיותו, אירע מעשה שהלשינו מלשינים אצל שרי המדינה דמעהרין שיהודים מוכרים חמצם בשטרות מבלי שטעמפל (חותמת) חותם הקיר"ה (הקיסר ירום הודו). וכשבא הדבר לפני החסיד קיר"ה אמר הדבר ידוע שאין זה מו"מ (משא ומתן) של תגר אלא ענין דת רעליגיאהן ע"כ אין זה בחיוב שטעמפל, ועי"ז נולד קצת ספק בלב הגאון זצ"ל הנ"ל דמשמע דמדינא דמלכותא פסול השטר ההוא" (שו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן קיג). הקיסר הבין שמכירה זו אינה מכירה משפטית, אלא טקס דתי - "דת רעליגיאן", השייכת לחלק או"ח, ולכן חשב הרב פרנקל, הנה הוכחה ניצחת שמכירה זו אינה מצילה מאיסור בל ייראה ובל יימצא.
החתם סופר, השמרן בדרך כלל (אבי הביטוי: "חדש אסור מן התורה"), המשיך להגן בתוקף על המכירה. וזו תשובתו: "ולבבי לא כן ידמה, כי השטר כשר הן בדין ישראל אם בא הגוי להוציא מקחו בדיינים הרי הוא שלו הן בדין או"ה, אלא שאז כשיתבענו בדאו"ה צריך לשלם תחלה השטעמפל, אך הקיר"ה בחסדו וישרנותו אמר שעל כיוצא בזה לא הטיל עול השטעמפל כיון שאין טעם הקונה ומוכר לדרך תגרים אלא להפקיע מאיסור חמץ ועל כזה לא הטיל עול מס השטעמפל" (שם, ראו עוד תשובתו בחלק יו"ד, סימן שי). לאמור: שטר מכירת החמץ תקף ולכן המכירה תקפה.
הרב משה פיינשטיין נשאל שאלה מעשית בארה"ב: כיצד יש להתייחס למכירת חמץ של חנווני שמכר את החמץ כנהוג, ועם זאת המשיך למכור בחנותו חמץ? לכאורה העובדה שהוא המשיך למכור חמץ בחנותו לגויים מבטלת את מכירת החמץ שמכר על ידי מתן ההרשאה לרב?
הרב פיינשטיין, שגם כתב כלשון החתם סופר שאין לפקפק במכירה (שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קנ), מגן על מכירת החמץ של אותו חנווני בטיעון משפטי. בתשובה שכתב ביום ה' באייר(!) תשי"ז כותב הרב פיינשטיין: "פשוט שאין זה בטול על המכירה כי מצד תנאי המכירה להעכו"ם נכתב בשטר המכירה שמה שיטול יהיה כקונה אז מהעכו"ם ויצטרך לנכות מהסך שחייב לו העכו"ם וממילא אין כאן שום בטול על המכירה ומה שלא לקח הוא של העכו"ם" (שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קמט).
מהי הסיבה שאני מביא שני גדולי תורה אלו שהגנו על המכירה? המכיר את השתלשלותה של מכירת החמץ יודע שלא נועדה ליחיד שנשארה לו חבילת ביסקוויטים בביתו, אלא להציל ממונם של ישראל במקרים מיוחדים ובהפסד מרובה כמו למשל במפעלים גדולים. לכן היחיד צריך לבער את החמץ מביתו ותע"ב. המחמיר שלא לקנות מחמץ שנמכר לגוי יכול להחמיר, אולם אסור לו לפקפק בתקפותה של המכירה, כדברי הפוסקים הנ"ל. והעיקר - מבחינה לאומית מדינת ישראל אינה יכולה לקיים ביעור חמץ מוחלט. אנו חיים במדינה מבודדת בין מדינות אויב, וחובתה של מדינת ישראל להשאיר מלאי מזון למקרה של סגר ימי ואווירי ח"ו. צה"ל מחויב להחזיק במלאי מנות קרב (בהן השתמשו לפני עשור במבצע חומת מגן), הכוללות מנות חמץ. ואולי לכך כיוונו שני גדולי ישראל בעבר, שהמפקפק במכירת החמץ ראוי לגערה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
