ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף. ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך..., ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם... ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים... ויאמר יעקב אל יוסף... ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. ועתה שני בניך הנולדים לך..., לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי..., ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם..."
פרש"י (פסוק ז)
"ואני בבאי מפדן... ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם. וכו'. וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר בירמיה (לא, יד), קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה... והקדוש ברוך הוא משיבה, יש שכר לפעולתך נאם ה' ... ושבו בנים לגבולם". ע"כ.
וכבר שאל באור החיים, מדוע כאן כאשר בירך את הבנים התנצל על קבורת רחל, ולא כאשר ביקש מיוסף שיקברנו במערת המכפלה ששם היה מתאים יותר להסביר מדוע לא עשה כך לרחל. ועוד שאל הרמב"ן, והלא המרחק בין בית לחם למערת המכפלה בחברון הוא מהלך חצי יום, ואין הנימוק מתה בדרך מספיק מדוע לא הוליכה לשם. עוד יש להבין, מדוע יעקב אבינו מקדים את דברי הקדוש ברוך הוא שאמר לו הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים כפי שפרש"י, שבזה אמר לו הקדוש ברוך הוא שעתיד שבט אחד להחלק ואותה חלוקה נותן יעקב ליוסף, לתוספת, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. שלכאורה אינו שייך לכאן, כי גם אם מנשה ואפרים יהיו שבט אחד, שבט יוסף, הם יקבלו חלק בארץ כפי שקבלו שאר השבטים.
אלא, חלוקת הארץ לשבטים כאשר כל שבט יושב במקומו המיוחד לו, אינה רק חלוקה סתמית כדי לתת לכל אחד חבל ארץ. כי אם, ישוב השבטים באופן הרצוי ביותר לפי תכונותיהם ולפי מזגם ולפי מה שכל אחד מהם תורם באופן מיוחד בעם ישראל כולו. כאשר ישראל שרויים על אדמתם (בסדר הנכון) הם נקראים עַם כמבואר בריש מסכת הוריות (ג, א) ולפיכך רק אז הם מתחייבים במצות שמיטה ויובל (לפי כמה פוסקים, ולכולי עלמא יובל תלוי ברוב יושביה עליה) נתינת יעקב ליוסף, שבניו אפרים ומנשה יהיו שני שבטים, מלמדת כי גדלותם של ישראל וקירבתם לאלהים חיים באופן היותר נעלה, תלויה גם בשני שבטים אלו שהם צאצאי יוסף ובזכייתם בחלק ונחלה מיוחדים ומוגדרים לכל אחד ואחד מהם בנפרד. כאן יעקב אבינו מסביר כי קבורתה של רחל בדרך, בבואו מפדן, בארץ כנען, כלומר, כאשר נכנס לארץ בשובו מפדן, אינה מקרית. כפי שאומר הרמב"ן, שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ ולא בחוץ לארץ. מפני שעיקרה של התורה הוא בארץ ואילו שמירתה בחוץ לארץ היא רק בגדר סימנים וזכרון שלא תשכח התורה מבינינו בהיותנו בגולה. (עיין רש"י דברים יא, יח, וברמב"ן שם, וברמב"ן ויקרא, יח, כה).
בהיות יעקב אבינו בפדן היתה אפשרות שתהיינה לו שתי נשים אחיות (דבר האסור בתורה). בדרך, בבוא לארץ כנען, מתה רחל, שאותה נשא על פני אחותה לאה שקדמה לה בנשואיה. יעקב אבינו לא הוליכה לקבורה במערת המכפלה שם קבורים האבות ולאה, (כדברי הרמב"ן), שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו. ולאה הנשאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה. קבורתה של רחל בדרך אפרתה שאינה רחוקה מחברון, מלמדת, כי הארץ מתקיימת לישראל כאשר התורה ומצותיה נשמרות כהלכתן. וממילא יש כאן גם רמז כי רק לישראל מתאימה הארץ שכן רק הם קיבלו התורה ולהם בלבד היא מתאימה מעומק נשמתם. וגם אם ישנם זמני חולשה אפילו קשים מאד עד כדי שמקדש ה' מקום השראת שכינה בישראל נחרב. אין זה אלא לזמן מוגבל. כאגוז המתלכלך ואין לאוכלו בטרם ינוקה במים רבים, שלאחריו הריהו בטהרתו הראשונה. זוהי יציאתה של רחל מקברה ובקשת הרחמים על בניה. אף הקדוש ברוך הוא נענה להם ומשיב יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם.
אכן, רחל היא אשת יעקב כל הוייתה להעניק לעם ישראל את החוסן הפנימי הטהור שגם בשפלותם יש להם שארית ואחרית תקוה טובה. זהו מצב הקיים בגלות ובשלבים הראשונים של החזרת מלכות ישראל. מלכות המשיח, מלכות בית דוד, הבאה אחריהם, מעניקה לישראל התעלות עליונה שאינה מוגבלת מצד האדם. שפע אלהי נהדר מעלה את ישראל למעלה יותר ממה שנתנו אבות ואמהות לבנים. כאשר יעקב הופך לישראל, מתה רחל אשת יעקב. ואמנם בתחילת הדברים נאמר (פסוק ג), ויאמר יעקב אל יוסף וגו', והסיום הוא (פסוק ז) מתה עלי רחל. בפסוק ח, נאמר, וירא ישראל את בני יוסף, וגו'. כאשר יעקב רואה את יהושע, מבניו של אפרים, מכניס את ישראל לארץ ואת גדעון, מבניו של מנשה, מציל את ישראל, ועל ידו הקדוש ברוך הוא עושה נס, הוא הופך לישראל - ישר אל. הקדמת הברכה ליוסף ולבניו אפרים ומנשה, באה לחזק את ישראל בגלות מצרים ובגלויות העתידות עד קימום מלכות ישראל בשיא תפארתה בימות המשיח שיתחילו במהרה בימינו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
