ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המשחק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, בייחוד בנורמות ההתנהגות והנראות של החברה שלנו היום. אנחנו נשפטים על פי המראה החיצוני שלנו, לפי הכיפה או היעדרה, לפי אורך המקטורן ומידת הצמידות של הבגדים. אך מי הוא האדם האמיתי? מה התחפושת או המסכה ומה מייצג את האמת הפנימית? כפי שניסח זאת הרבי מקוצק, רבי מנחם מנדל, "אם אני אני ואתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. אך אם אני אתה, ואתה אני, אז אני לא אני, ואתה לא אתה." במובן זה פורים מייצג מצב נצחי כמעט של בלבול בשאלת האני האמיתי שלנו והתכלית האמיתית של חיינו. פורים מאתגר אותנו לגלות מי אנחנו באמת.
חז"ל אמרו שבפורים אדם צריך להגיע למצב שכבר איננו יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. מה שמטריד הוא העובדה שגם בלי להתבסם אנחנו מתקשים לזהות מי הוא המן האמיתי ומי הוא מרדכי האמיתי בחיינו. המן לא פעם מתלבש בבגדי מרדכי ומתחפש אליו אפילו כישרון רב, ומרדכי נראה לעתים לבוש בבגדי מלכות שאינם יהודים, אבל זאת רק תחפושת ולא המהות שלו. בעולם של הסוואות ותחפושות קשה מאוד לזהות מי גיבור ומי נבל, מי טוב ומי טוב פחות. האם אהבת ישראל שעליה מכריזים ג'יי-סטריט ו"שלום עכשיו" היא מסכה שמסתיר את השנאה האמיתית שלהם לקיומה הנוכחי של ישראל כמדינה יהודית? ואולי הם באמת אוהבי ישראל, וההצהרות והמדיניות האנטי-ישראלית שלהם אינן אלא תחפושת ולא הזהות והמטרה האמיתית שלהם? איך אפשר לדעת בוודאות? האיחוד האירופי, משרד החוץ האמריקני ונשיא ארה"ב וממשלו מכריזים על נאמנותם לזכות קיומה של ישראל. האם זה מה שהם באמת חושבים ומאמינים? האם אפשר לסמוך עליהם ברגע האמת וברגעי הכרעה קשים? האם הם ארור המן או ברוך מרדכי? וכיצד אנחנו אמורים להיות מסוגלים להבדיל בין השניים? חג הפורים מעלה שאלות קשות בעולמנו.
בסופו של דבר, הקב"ה הוא שמכריע בכל העניינים האלה. אנחנו יכולים רק לעשות כמיטב יכולתנו ולפעול בצורה הגיונית וסבירה ככל האפשר כדי להגן על האינטרסים שלנו. פורים מזכיר לנו שכל העניינים שנוגעים לעם היהודי, ובוודאי למדינה היהודית, הם קיומיים מעצם מהותם. החלטות שגויות וחוסר יכולת לראות את הפנים האמיתיות של האירועים תמיד יובילו למדיניות מוטעית, לתבוסות כואבות ולדם יהודי שנשפך.
עשרים השנים האחרונות בדיפלומטיה הישראלית מוכיחות את אמיתותה של אמירה זו. רבין ופרס לא ראו את ערפאת כהמן. הם טעו מאוד. נתניהו לא הבין נכון את אבו מאזן בתחילה. גם הוא טעה. העולם כולו טעה לחשוב ש"האביב הערבי" הוא דבר חיובי והקריב בעלי ברית משכבר לטובת המהפכה האיסלמית. הוא מגלה בכל יום שהוא שגה. ומה הייתה העמדה שלנו היום אילו קיבל אסד האב את ההצעה של אהוד ברק, וכמעט כל הגולן כולו היה עובר לסוריה?
רק אלוקים הציל אותנו מטעויות בזיהוי ומשגיאות בשיקול הדעת. כולנו יודעים שהנס הנסתר של פורים הוא פעילותו של הקב"ה, כביכול, מאחורי הקלעים באמצעות מעשיהם של בני אדם שונים. אנחנו חוזרים לנסיבות שמזכירות את פורים גם בימינו ובנסיבות חיינו. התבוננו בתשומת לב וראו מי לובש תחפושת ועוטה מסכה מבחוץ בלבד ומי באמת מתחזה למישהו אחר. העתיד שלנו תלוי בזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













