ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
שאל, וענה בעצמו – 'הרגע בו שחררו אותנו החיילים האמריקאים'. בכל שנות השואה והסבל, חיזקתי את עצמי בידיעה, שמצרות כל כך קשות יכול להציל אותנו רק מלך המשיח. משבר כל כך גדול וודאי יובילנו לגאולה השלימה. אולם, בשעה שבאו החיילים האמריקאים, אמרתי לעצמי – בשביל זה? בשביל זה לא היה שווה להתייסר.
רעיון זה נרמז בפרשתנו. פרשת הברכות והקללות. מי שישווה את פרשיית הברכות והקללות שבפרשת בחוקותי למקבילתה המופיעה בפרשת כי תבוא, יגלה שינוי גדול. בפרשת בחוקותי מסיימת כדרכה התורה את הקללות הקשות, במעט נחמה והבטחת ישועה. ואילו בפרשת כי תבוא מסתיימים הקללות בלי חתימה של נחמה. והתמיהה עולה מאליה – ומה עם הכלל החשוב שמסיימים בטוב?
בתמיהה זו התחבטו התנאים הקדושים, (כמובא בזוהר הקדוש), ואף העצימו אותה. ישבו התנאים והעמיקו בפרשיות אלו, ושמו את ליבם לכך שהקללות הראשונות (בחוקותי) הם כנגד חורבן בית ראשון וקללות אחרונות (כי תבוא) כנגד חורבן בית שני (עיין בעניין ברמב"ן). והנה, התנאים שחיו זמן קצר לאחר החורבן השני, שאלו את עצמם – האם העובדה שאין הבטחת ישועה מלמדת, חלילה, שאין ישועה?
בא אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי וגילה לו את התשובה – הקללות בבחוקותי הם קללות באמת, ולכן צריך לסיים בנחמה. אך הקללות שבפרשת כי תבוא, אינם קללות אלא ברכות. וכך אליהו הנביא מספר לו באריכות גדולה את הרמזים המפוזרים בפרשה, ומגלים שהקללה היא בעצם ברכה.
לדוגמא – הקללה הגדולה ביותר היא, לכאורה, הקללה ללא גבולות – "גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' אלוקיך עליך עד השמדך". אך מדוקדק בפסוק, שכתוב: 'יעלם' במקום הלשון הרגילה – 'יעלה'. וכך הלשון היא לשון העלם, שה' יעלים ויחביא את הקללות עד השמדך. והרי ישראל לא ישמדו לעולם, שהבטיח הקב"ה לישראל להיות נצחיים, נמצא שקללה זו היא ברכה ולא קללה.
ובאמת, מעבר לרמזים החשובים, מי שיתבונן במציאות יראה שאכן דבריו של אליהו הנביא התממשו במציאות. בחורבן בית ראשון, יצא עם ישראל לגלות, ושב כעבור 70 שנה בלבד. אכן, הנחמה לאחר הקללות הייתה מהירה. אולם, כששבנו לבנות את בית המקדש השני חיכו לנו כאן... החיילים הפרסים. הגאולה לא הושלמה ושוב גלינו מארצנו. מבחינה מסוימת, הקללות אכן היו קללות, כי לא שווה לסבול אותם, שהרי הם לא הובילו לנחמה.
לעומת זאת, בחורבן השני יצאנו לגלות ארוכה, אך מגלות זו נצא לקבל את הגאולה השלימה וביאת המשיח. כך נמצא, שלמרות הקשיים הגדולים, הקללה הופכת לברכה. לסבל ולכאב יש משמעות, והם מובילים לברכה הגדולה, ברכת הגאולה.
בימים אלו של חודש אלול, חודש התשובה, אל לנו להסתפק בקטנות. בכוח התשובה, עלינו להפוך את כל הקללות – העבירות למצוות - ברכות גדולות. וכך אנו מתפללים לה' – איננו מסתפקים במועט, אלא רוצים אנו בגאולה השלימה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
