ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצ"ל
שאל, וענה בעצמו – 'הרגע בו שחררו אותנו החיילים האמריקאים'. בכל שנות השואה והסבל, חיזקתי את עצמי בידיעה, שמצרות כל כך קשות יכול להציל אותנו רק מלך המשיח. משבר כל כך גדול וודאי יובילנו לגאולה השלימה. אולם, בשעה שבאו החיילים האמריקאים, אמרתי לעצמי – בשביל זה? בשביל זה לא היה שווה להתייסר.
רעיון זה נרמז בפרשתנו. פרשת הברכות והקללות. מי שישווה את פרשיית הברכות והקללות שבפרשת בחוקותי למקבילתה המופיעה בפרשת כי תבוא, יגלה שינוי גדול. בפרשת בחוקותי מסיימת כדרכה התורה את הקללות הקשות, במעט נחמה והבטחת ישועה. ואילו בפרשת כי תבוא מסתיימים הקללות בלי חתימה של נחמה. והתמיהה עולה מאליה – ומה עם הכלל החשוב שמסיימים בטוב?
בתמיהה זו התחבטו התנאים הקדושים, (כמובא בזוהר הקדוש), ואף העצימו אותה. ישבו התנאים והעמיקו בפרשיות אלו, ושמו את ליבם לכך שהקללות הראשונות (בחוקותי) הם כנגד חורבן בית ראשון וקללות אחרונות (כי תבוא) כנגד חורבן בית שני (עיין בעניין ברמב"ן). והנה, התנאים שחיו זמן קצר לאחר החורבן השני, שאלו את עצמם – האם העובדה שאין הבטחת ישועה מלמדת, חלילה, שאין ישועה?
בא אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי וגילה לו את התשובה – הקללות בבחוקותי הם קללות באמת, ולכן צריך לסיים בנחמה. אך הקללות שבפרשת כי תבוא, אינם קללות אלא ברכות. וכך אליהו הנביא מספר לו באריכות גדולה את הרמזים המפוזרים בפרשה, ומגלים שהקללה היא בעצם ברכה.
לדוגמא – הקללה הגדולה ביותר היא, לכאורה, הקללה ללא גבולות – "גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' אלוקיך עליך עד השמדך". אך מדוקדק בפסוק, שכתוב: 'יעלם' במקום הלשון הרגילה – 'יעלה'. וכך הלשון היא לשון העלם, שה' יעלים ויחביא את הקללות עד השמדך. והרי ישראל לא ישמדו לעולם, שהבטיח הקב"ה לישראל להיות נצחיים, נמצא שקללה זו היא ברכה ולא קללה.
ובאמת, מעבר לרמזים החשובים, מי שיתבונן במציאות יראה שאכן דבריו של אליהו הנביא התממשו במציאות. בחורבן בית ראשון, יצא עם ישראל לגלות, ושב כעבור 70 שנה בלבד. אכן, הנחמה לאחר הקללות הייתה מהירה. אולם, כששבנו לבנות את בית המקדש השני חיכו לנו כאן... החיילים הפרסים. הגאולה לא הושלמה ושוב גלינו מארצנו. מבחינה מסוימת, הקללות אכן היו קללות, כי לא שווה לסבול אותם, שהרי הם לא הובילו לנחמה.
לעומת זאת, בחורבן השני יצאנו לגלות ארוכה, אך מגלות זו נצא לקבל את הגאולה השלימה וביאת המשיח. כך נמצא, שלמרות הקשיים הגדולים, הקללה הופכת לברכה. לסבל ולכאב יש משמעות, והם מובילים לברכה הגדולה, ברכת הגאולה.
בימים אלו של חודש אלול, חודש התשובה, אל לנו להסתפק בקטנות. בכוח התשובה, עלינו להפוך את כל הקללות – העבירות למצוות - ברכות גדולות. וכך אנו מתפללים לה' – איננו מסתפקים במועט, אלא רוצים אנו בגאולה השלימה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
