ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
המסר שאנחנו למדים כאן הוא ברור ופשוט: לא כל אחד יכול לשמוע את קול האל, והוא גם לא נשמע בכל מקום. היה פרק זמן ארוך בחברה האנגלית והאמריקנית שבו אנשים שבחרו לשמש ככמרים דיברו על כך שהם הגיבו ל"קריאה", שהם שמעו קול שקורא להם לעסוק בתחום הזה. בעולם הציני, החומרני והלא מתפקד שבו אנחנו חיים היום, זה נחשב למשהו נאיבי ולא מעשי. עם זאת, התורה מספרת כאן שמשה –להבדיל אלף אלפי הבדלות - הגיב לקריאה, ולמעשה, זה הפך לשם של החומש השלישי בספרי התורה, ויקרא.
אין ספק שאפשר לראות בהנהגת העם היהודי ובהדרכתו מקצוע או קריירה. אך אם זה כל מה שרואים בעיסוק הזה, ברור שיש פה חסר בפוטנציאל הרוחני ובסיכויים להצלחה בתפקיד. אם אדם איננו שומע את קול האל קורא לו לשמש פרנס על הציבור או ללמד תורה, מהות העניין תמיד תיפגע. משה מסוגל להיות משה שלא קם כמוהו לפניו או אחריו מפני שהוא שומע את קריאת האל גם אם שום אדם אחר איננו שומע אותה. כל חייו הוא מגיב לאותה קריאה, נשאר נאמן למשימה ומתמודד עם האתגרים שהנהגת העם היהודי מציבה בפניו.
מהמדרש אנחנו למדים שמשה רבנו שמע בתחילה את קולו של האל, כביכול, במפגש בסנה הבוער. שם הקב"ה קרא לו בקולו של אביו עמרם, ולכן משה היה מסוגל לשמוע אותו בלי להיפגע מגודל המעמד. בשלב הרבה יותר מאוחר בהיסטוריה היהודית, אמר הקב"ה לאליהו הנביא שהוא יוכל לשמוע את קריאתו דווקא בקול הדממה הדקה שמהדהד במצפון של כולנו.
במובן זה, האל נשמע בקול של אבותינו, במסורת היהודית ובקשרי המשפחה שלנו. יהודים רבים היום אינם מודעים כלל למורשת המשפחתית שלהם ובוודאי לא למורשת הגדולה יותר של עם ישראל בכלל. מעטים מאוד מאתנו חזקים מספיק מבחינה פסיכולוגית ורוחנית כדי להטות אוזן לקול הפנימי שלהם, לאותה דממה דקה. מסיבה זו אנחנו תועים בחיים בחיפוש אחר כיוון והדרכה ופונים לאנשים אחרים בבקשה לסייע לנו למצוא את עצמנו. תחילה עלינו להתבונן פנימה, לתוך עצמנו, לחפש את הג'י-פי-אס האלוקי ששתול בתוכנו. זה המשכן שלנו, המקום שבו קולו של האל יכול להישמע. אם נחפש אותו במקום אחר, בקולם של זרים, מחוץ למשכן, נעלה בידינו חרס ונחוש רק תסכול.
מאחר שקולו של האל, ולא משנה כמה הוא חזק ורם, מתואר כקול דממה דקה, ברור שאדם צריך לשים לב ולהתאמץ כדי לשמוע אותו. המאמץ הזה תמיד אפיין את חייו של משה, עבדו המלכותי של הקב"ה, שתמיד היה קשוב לקריאה שהדריכה אותו ובאמצעותו גם את עם ישראל ואת האנושות כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
