ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לב. שליש עליון – לג. במשנה)
כיון שעסקנו במשה שהטיח דברים בחטא העגל, ממשיכים בדרשות חטא העגל.
א. דרשות על משה
A. דרשות על תפילת משה בחטא העגל
- לך רד – רד מגדולתך, עכשיו שישראל חטאו – אתה למה לי. תשש כוחו.
- הניחה לי – משה הבין שבכ"ז זה תלוי בו והתפלל
- ואעשה אותך לגוי גדול – תגובת משה: 1. כסא של 3 רגליים לא שרד... 2. יאמרו שביקש גדולה לעצמו במקום להתפלל עליהם.
- ויחל, לשון :
- חולי – שהתחנן עד שהחלהו.
- הפרת הנדר של ה' (לא יחל דברו),
- חלל – שמסר עצמו למיתה (מחני נא)
- חלות – שהחיל עליהם מדת הרחמים
- חולין – חולין הוא לך לעשות זאת.
- אחילו – אש עצמות (דומה ל-1)
- אשר נשבעת להם בך – כשם ששמך קיים לעולם כך שבועתך.
- וכל הארץ הזאת אשר אמרתי... ונחלו לעולם – 1. ר"א – מכאן דברי ה'. 2. ר' שמואל ב"נ – אמרתי בשמך שינחלו את הארץ, מה אומר להם עכשיו?
- מבלתי יכולת ה' (לשון נקבה) – הגויים יאמרו שתשש כוחו כנקבה, שאינו יכול בפני 30 מלכים.
- תגובת ה' –
סלחתי כדבריך – אתה צודק שכך יאמרו הגויים.
ואולם חי אני – החייתני בדבריך – בפני האומות.
(לב. 4-)
B. לימודים ממשה לגבי תפילה
- ר' שמלאי: יסדר שבחו ואח"כ יתפלל[1] - "אשר מי אל בשמיים ובארץ... אעברה נא ואראה".
- ר' אלעזר: תפילה > מעשים טובים (שנענה בתפילתו לראות את הארץ, ולא במעשיו).
עוד דרשות של ר' אלעזר –
- i. תענית > צדקה (גופו > ממונו).
- ii. תפילה > קרבנות (למה לי רוב זבחיכם, ואפילו – ובפרשכם כפיכם).
- iii. בהקשר לתפילה (וקרבנות) – מהחורבן ננעלו שערי תפילה (אך לא דמעות).
- iv. עוד דבר מהחורבן – חומת ברזל בין ישראל לה'.
- ר' חנין: תפילה שמאריכין בה אינה חוזרת ריקם (שהתפלל 40 יום).
והרי רי"ח – סוף בא לכאב לב! תשובה – דווקא כשמעיין בה ומצפה שתתקיים.
(לב: באמצע)
[אגב זה – ר' חמא בר"ח – אם לא נענה – שיתפלל שוב (קוה אל ה', חזק... וקוה אל ה').
אגב זה – ארבעה דברים צריכים חיזוק: תורה, מע"ט, תפילה ודרך ארץ,
והמקור לתפילה זה הפסוק הנ"ל – (קוה... חזק).
[C. לסיום – דרשה שקשורה לחטא העגל, קרבנות ור' אלעזר –
"ותאמר ציון – עזבני ה', וה' שכחני" – ר"ל – גם עזב וגם שכח.
ה' – לא שכחתי (1. את כל הכוכבים בראתי לכבודך. אני זוכר את הקרבנות שהקרבת לי במדבר).
ציון – אז אולי גם את חטא העגל לא תשכח? ה' – "גם אלה תשכחנה".
ציון – אז אולי תשכח גם מעשה סיני? ה' – "ואנוכי לא אשכחך".
וכך דרש גם ר' אלעזר – ר' אושעיא].
(לב: רבע תחתון)
ב. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
ריב"ל +ברייתא:
- מקור - אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.
- צריך לשהות גם אחרי (אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך)
ואכן בברייתא – החסידים שהו שעה לפני ושעה אחרי (והתפללו שעה), ומתוך שחסידים הם – תורתם ומלאכתם התברכו.
ג. אפילו המלך/נחש – לא ישיבנו/יפסיק
A. לגבי המלך –
רב יוסף מגביל – במלך גוי מפסיק (פיקוח נפש).
קשה – אפילו רואה קרון מולו לא יפסיק אלא יקצר? תשובה – כשזה אפשרי.
מצד שני – מעשה בחסיד שלא הפסיק לשר ופייסו שגם הוא לא היה מפסיק אם היה מול המלך, קו"ח לקב"ה.
(לג. 8+)
B. לגבי נחש –
a. רב ששת מגביל – בעקרב פוסק.
קשה – בברייתא נחש ועקרב ממיתים בוודאות כשנופל לבור שלהם. תשובה – כי נפל.
b. ר' יצחק מוסיף שור (שהרי מרחיקים ממועד כמלא עיניו (ומתם 50 אמה)).
אגב – שור שחור בימי ניסן מאוד מסוכן וצריך לעלות על עץ מיד!
c. מצד שני – מעשה בר' חנינא בן דוסא שהרג את הערוד – לא הערוד ממית אלא החטא ממית!
[1] בדף הקודם ראינו עיקרון זה פעמיים: 1. תפילה מתוך שמחה של מצווה (רש"י – שבח לה'). 2. משלמה – לשמוע אל הרינה ואל התפילה. ראה גם להלן בדף לד. – שישאל צרכיו רק בשלוש אמצעיות.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
