ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
פרק אין עומדים
(ל: תחילת הפרק – לב. שליש עליון)
א. המקור לתפילה בכובד ראש (הדחייה בסוגריים)
- 1. והיא מרת נפש (דווקא חנה)
- 2. אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך (דווקא דוד)
- 3. השתחוו לה' בהדרת קדש – חרדת קודש (אולי כפשוטו – הידור)
- 4. עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה.
ב. אגב זה – המעטת השמחה בעוה"ז
- 1. שני סיפורים על אביי ור' ירמיה ששמחו יותר מדי (וגילו ברעדה, בכל עצב יהיה מותר), ותירצו שהם עם תפילין.
- 2. שני סיפורים על שמחה יתירה בחתונה, ואבי החתן (שברו כוס יקרה כדי להרגיע).
- 3. השיר של רב המנונא בחתונות – וי לן דמיתנן.
- 4. רי"ח – אסור למלא שחוק פיו בעוה"ז, עד שיהיה "הגדיל ה' לעשות עם אלה".
(נשים לב שבהתחלה אין קשר לחורבן, ורק ב-4 יש).
(לא . רבע)
ג. תפילה מתוך -
- 1. במשנה – כובד ראש.
- 2. ברייתא א – מתוך הלכה פסוקה.
(3 דוגמאות להלכה פסוקה – ההחמרה של בנות ישראל גם על דם נידה כזיבה, ההיתר לפטור ממעשר תבואה למאכל בהמה, מועלים בדם הקזה).
- 3. מתוך שמחה של מצווה.
אגב – כשנפרד מחברו ייפרד בדבר הלכה/דרשה, ומתוך כך זוכרהו.
(דוגמא – רב כהנא ורב שימי בר אשי).
(לא. רבע תחתון)
ד. הנהגות בתפילה –
A. ת"ר – צריך שיכוון לבו (תכין לבם, תקשיב אזנך). דוגמא מר"ע.
B. ר' חייא בר אבא
מדניאל -
- 1. חלונות.
- 2. 3 פעמים ולא כל היום.
- 3. לירושלים ולא לכל כיוון.
עוד -
- 4. דוד – ערב ובוקר וצהריים ולא יחד,
- 5. חנה – לא ישמיע קולו
- 6. שלמה - קודם רינה (שבח) ואז תפילה (בקשת צרכים) (לשמוע אל הרינה ואל התפילה)
C. לימודים חנה
רב המנונא -
- 1. לכוון לבו ("היא מדברת על לבה")
- 2. יחתוך בשפתיו
- 3. לא יגביה קולו
- 4. שיכור אסור להתפלל
אגב, עוד לימודים מחנה –
ר' אלעזר – דרשות עם מוסר
- 1. הרואה דבר בחברו צריך להוכיחו
- 2. ומצד שני – הנחשד ואין בו, צריך להודיעו
- 3. החושד בכשר צריך לברכו (עלי ברך את חנה).
- 4. שכור המתפלל = ע"ז (בת בליעל)
דרשות על הסיפור
- 5. ה' צבקות – חנה הראשונה שפנתה כך, ואמרה מכל צבאי צבאות שבראת – קשה לך לתת לי בן אחד?!
- 6. אם ראה תראה –
["ונקתה ונזרעה זרע – ר' ישמעאל – עקרה נפקדת, ר"ע – הלידה/עובר משתפרים].
לרי"ש - חנה איימה שתיסתר וישקו לה מי סוטה ותתברך בילד,
לר"ע – דיברה כלשון בני אדם.
נוספים (לא: באמצע) -
- 7. 3 פעמים "אמתך" - לא עברתי על 3 בדקי מיתה (נידה, חלה, הדלקת הנר).
- 8. "זרע אנשים" -
מצד אחד – יוצא דופן – 1. רב – גבר שגברים. 2. שמואל – שמושך שני מלכים (שאול ודוד), 3. רי"ח – ששקול כמשה ואהרן.
מצד שני – רבנן – שמובלע בין אנשים (רב דימי – לא גבוה/נמוך, חכם/טיפש וכו').
- 9. אני האשה הניצבת עמכה – שגם עלי עמד – אסור לשבת בד"א של המתפלל.
עוד מר' אלעזר -
10. אל הנער הזה התפללתי – שרצו לדונו למיתה על שפסק הלכה בפני רבו עלי ששחיטה כשרה בזר.
11. וחנה היא מדברת על ליבה – למה נתת לי דדים אם איני מניקה?
12. חנה הטיחה דברים כלפי מעלה (ותתפלל על ה'). (לא: 2-)
וכן אליהו ומשה הטיחו דברים בכך שכביכול האשימו את ה' בחטאי עם ישראל (יצה"ר, יותר מדי שפע גשמי).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
