ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ח: רבע תחתון – ט: במשנה)
חלק א - סוף זמן ק"ש של ערבית
א. ר"ג – ק"ש עד שיעלה עמוד השחר.
ר"י-שמואל – הלכה כר"ג.
ב. דעה מקלה יותר –
שתי דעות לגבי הזמן בין עלות השחר לנץ החמה:
- רשב"י - זה לילה.
וניתן לקרוא בו ק"ש של בוקר, כי יש שכבר קמים. - רשב"י-ר"ע - זה יום.
וניתן עדיין לקרוא ק"ש של לילה, כי יש שעדיין ישנים
(ר' זירא – אך לא יאמר השכיבנו).
פסיקה -
על אחת הדעות אמר רב אחא ב"ח-ריב"ל שהלכה כמותו.
[לא אמר בפירוש, אלא שכך פסק ריב"ל שכדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק].
(ט. רבע עליון)
ג. המעשה בבניו של ר"ג
A. כיצד בניו לא ידעו את דעת ר"ג?
תשובה – שאלה האם רבנן חולקים עליו או שרק גוזרים, וענה להם שגוזרים.
B. למה הביא דוגמא שאינו מסכים איתה?
הדוגמא רק לדעת רבנן (לר"ג לא גוזרים).
(ט. באמצע)
חלק ב – הדוגמאות של ר"ג (הקטר חלבים, כל הנאכלים)
למה לא הזכיר אכילת פסח? שגם היא עד עה"ש.
רב יוסף - סובר כר"א ב"ע שזה עד חצות מן הדין.
| הדעות | ר"ע – עה"ש | ר"א ב"ע – חצות |
| הלימודים: | 1. בלילה – שאינו נאכל ביום שלפני (בניגוד לשאר קודשים). 2. הזה – שנאכל רק לילה אחד (ולא לילה-יום-לילה). | בלילה הזה – בלילה הזה |
| ילמד מ"לא תותירו עד בוקר" – והכוונה לבוקר הראשון. | ||
| ואכלתם אותו בחיפזון | בחיפזון – עד שעת חיפזון (של ישראל – היציאה) | ר' אבא (בהמשך הגמרא) – עד שעת החיפזון של מצרים (חצות) (וכן ברייתא שהגאולה התחילה כבר בערב בחצות). |
[מחלוקת ר"ע ור"א ב"ע –
מחלוקת מקבילה – ר' יהושע ור"א:
| הדעות | ר' יהושע – עה"ש | ר"א – חצות |
| הלימודים: |
| |
| שם תזבח את הפסח בערב | יום י"ד | יום י"ד |
| כבוא השמש | אוכל בלילה עד מועד צאתך | אוכל בלילה עד חצות |
| מועד צאתך מארץ מצרים | שורף בבוקר את מה שנשאר | |
חלק ג – דרשות על שליחות משה ויציאת מצרים ברכוש גדול
א. יציאה ברכוש גדול
A. "דבר נא... וישאלו... כלי כסף..." – בבקשה, כדי שלא יאמר אברהם שה' קיים רק את העבדות ולא את היציאה ברכוש גדול.
B. תגובת בנ"י – עזוב כסף, רק שנצא כבר.
C. "וישאלום" – ר' אמי – בעל כרחם (1. של מצרים. 2. של ישראל).
D. "וינצלו את מצרים" – עשאוה 1. כמצודה ללא דגן. 2. כמצולה ללא דגים.
ב. אהי-ה אשר אהי-ה
ה' – אהיה עמכם עכשיו וגם בשעבודים הבאים.
משה – דיה לצרה בשעתה (וה' הסכים ואכן אמר אהי-ה שלחני אליכם).
ג. נספח לדף ו: -ראינו שאליהו נענה במנחה,
ושם פירשנו את התפילה הכפולה: "ענני ה' ענני" –
ענני – שתרד אש, ענני – שלא יאמרו מעשה כשפים. עכשיו מבארים יותר – שה' יסיח דעתם מלחשוב שזה מעשה כשפים.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
