ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ב. – ג. שורה 4)
זמן קריאת שמע של ערבית
א. משנה -
ממתי – אכילת הכהנים (צה"כ).
עד מתי – ר"א – אשמורה ראשונה, חכמים – חצות, ר"ג – עלות השחר.
[הוספות:
1. ר"ג – גם לפי חכמים מן הדין זה כל הלילה, אלא שגזרו כדי להרחיק. וכן במעשה שר"ג אמר לבניו לקרוא ק"ש.
2. יש עוד מצוות שמצוותן בלילה וחלות כל הלילה – הקטר חלבים, אכילת בשר הקרבן,
וגם בבשר הקרבן גזרו עד חצות].
ב. שאלות סגנוניות:
A. למה התנא – 1. התחיל באמצע נושא? 2. פתח בערבית?
תשובות:
- תשובה לשתיהן:
סמך על הפסוק "בשכבך ובקומך".
- תשובה לשנייה -
"ויהיה ערב ויהי בוקר".
אם כך, למה בברכות ק"ש פתח בשחרית?"
כיון שדיבר על שחרית מסיים ענייננו וחוזר לערבית.
B. למה לא כתב צאת הכוכבים?
מלמד בדרך אגב שהכהן טהור לאכילת תרומה כבר מהערב השמש, אפילו שעדיין מחוסר כפרה.
הבנת הפסוק - "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקודשים"
שתי אפשרויות:
- בא השמש – שקיעה, טהר – נגמר היום – מספיק הערב שמש.
- בא השמש – זריחה, טהר – שהביא קרבנותיו – צריך כפרה.
שני דיונים מקבילים בלימוד הפסוק:
- ברייתא מביאה את אפשרות הערב שמש, הגמרא שואלת אולי הכוונה לאפשרות כפרה, ודוחה רבה בר"ש – אם הכוונה לאיש צריך לכתוב "ויטהר".
- במערבא – התלבטו בשתי האפשרויות, והכריעו כאפשרות הראשונה ממשנתנו (שיש ברייתא שמבארת שזה מצה"כ).
ג. זמנים שונים לתחילת הזמן
כאמור במשנה – משהכהן אוכל (צה"כ).
קשה מברייתא א –
משהעני נכנס לאכול.
תשובה - עני=כהן.
קושיות על "עני=כהן":
- ברייתא ב –
חכמים – משהכהן אוכל (צה"כ).
ר"מ – משבני אדם אוכלים בע"ש.
אם עני=בני אדם, אזי עני אינו ככהן.
תשובה – עני=כהן,
בני אדם לא כעני.
- 2. ברייתא ג –
ר"א – משקדש היום בערב שבת (שקיעה),
ר"מ – כהנים טובלים,
ר' יהושע – כהנים אוכלים,
ר' חנינא – עני אוכל
ר' אחאי – שרוב בני אדם נכנסים להסב.
B. הערות על הברייתות
בתוך ברייתא ב –
ראיה לחכמים שמצה"כ -
"ואנחנו עושים במלאכה... מעלות השחר ועד צאת הכוכבים".
וזה מוגדר כיום – "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
על ברייתא ג
- 1. מה מאוחר – עני או כהן?
עני מאוחר (כי לפני צה"כ יש רק שקיעה, ור"א כבר אמר שקיעה). - 2. דעת ר"מ – כשהכהנים טובלים.
בברייתא שואל ר' יהודה – והרי זה מבעוד יום? (אינו זמן שכיבה)
תשובת הגמרא – לדעתו הם טובלים סמוך לצה"כ.
[לפי כולם הם טובלים לפני בין השמשות.
לר"י ביה"ש מתחיל בשקיעה.
לר"מ, כרי"ס – מתחיל רגע לפני צה"כ.
סתירות
- 1. בדעת ר"מ – תרי תנאי אליבא דר"מ.
- 2. בדעת ר"א (במשנתנו לכאורה מסכים עם ת"ק) – 1. תרי תנאי. 2. לא מסכים עם ת"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
