ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
הזכרנו שאף על פי שלדיין אסור לדרוש שכר על פעולתו, אבל "שכר בטלה דמוכח" מותר לקבל. כלומר, אם הדיין עובד לפרנסתו במקצוע אחר והוא מתבקש על ידי הצדדים להפסיק ממלאכתו ולדון את הבאים לפניו, מותר לו לקבל פיצוי על הזמן שנתבטל ממלאכתו והפסיד את שכרו.
ה"חתם סופר" מסביר מה עומד מאחורי הלכות אלה, וז"ל:
"דע כי מן התורה הניתנה לכל ישראל בשווה, מחויבים לקיים והגית בו יומם ולילה ויהיו עושים רק כדי חיותם יום יום ומוציאים שארית היום בעבודת השם, או בזמן מן הזמנים לצורך גופם, כגון: ביומי ניסן ותשרי ושארי הזמנים כולו קודש לד', וממילא אין לו לאדם לבקש מותרות וכל מה שיהיה פרוש ומסתפק במועט, וירוויח זמן לתורה ועבודה קדוש יאמר לו, ובתוך אותו הזמן המיוחד לתורה ועבודה, אם יבוא אדם ללמוד ממנו דבר או לשפוט בין אדם לחבירו או להורות לו, מחויב לעשות בחנם ואינו רשאי ליטול שום שכר ואף על פי שמפסיד לימודו של עצמו על ידי זה, כי בזה של חבירו קודם לשל עצמו. אמנם בזה שעשה לחיותו ולאשתו ולבניו הקטנים המוטלים עליו לפרנסם, שלו קודם לשל חבירו ואינו צריך להתבטל ממלאכתו אם לא יעמידו אחר במקומו או ישלמו לו פרנסת יומו וזה נקרא שכר בטלה דמוכח".
(שו"ת ח"ה, חו"מ סי' קסד, הובא גם בפתחי תשובה חו"מ סימן ט סעיף ג')
שלשה עקרונות מאוד חשובים ניתן ללמוד מדבריו המאלפים של בעל ה"חתם סופר".
לפני שנפרט, נזכיר כי בעל ה"חתם סופר" הוא זה שנלחם מלחמת חורמה במחדשים והוא זה שטבע את הביטוי בהקשר זה:
"חדש אסור מן התורה".
הנחת היסוד של דבריו היא כי כל יהודי עובד ומפרנס את אשתו ובניו, כך היה מנהגם של "גוברין יהודיין", כפי שמופיע גם במפורש בכתובתה של כל אשה יהודית.
* העקרון הראשון: כל יהודי חייב לקבוע עתים לתורה ולעשות את תורתו ועבודת ד' שלו עיקר ואת המאמצים להתפרנס טפל. הקביעה הזו חשובה במיוחד כי היא מטילה את האחריות, כזכות זו שהיא חובה לדאוג לרמה הרוחנית, על כתפיו של כל אחד ואחד לפני כל דאגה אחרת ולא רק על כתפי מי "שתורתו אומנותו".
* העקרון השני: חובתו הבסיסית של כל יהודי היא לפרנס את בני ביתו, אשתו וילדיו. חובה זו קודמת לחובתו להגות בתורה ולדאוג לצרכים הרוחניים של עצמו ושל אחרים.
כמובן שחובה על הציבור לדאוג למסגרות, שיאפשרו לגדל מנהיגות תורנית רוחנית, שתדאג לצרכי הכלל.
(מדובר ב"נבחרת" מיוחדת המונה מספר קטן של אנשים, שנתברכו בכישרונות מיוחדים, הן בתחום השכלי והן בתחום הרגשי והמסוגלים לעמוד במשימה זו). אין מדובר בדרך חיים לכלל הציבור.
* העקרון השלישי: "שרותים רוחניים" אמורים להינתן בחינם. "מה אני בחינם אף אתם בחינם"
(תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פ"ד ה"ג).
יש להשתדל לעשות הפרדה בין עשיית מצוות לבין פרנסה. הדרך הנאותה היא קבלת משכורת קבועה שמשולמת מקופת הציבור ללא התנייה של מתן שירותים רוחניים בתשלום ממקבל השירות, ישירות אל הרב או הדיין.
מחובתו של הציבור לדאוג לקופה שכזו (עיינו שו"ע חו"מ סי' ט סע' ג) שכן, הזמן של ה"רועה הרוחני" שייך לצאן מרעיתו.
הקפדה על עקרונות אלה תגביר את לימוד התורה והעיסוק בעבודת ד'. תגביר את כבוד התורה והערכתה. תגביר את האהבה לתורה וללומדיה, תגביר קידוש ד' וממילא תגביר את שמירת התורה וקיומה.
דרך חיים זו תעלה בהמשך הדרך את הרמה הרוחנית של כלל הציבור, לקראת גאולה שלמה ונחמה כפולה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
