ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר זמן רב, מצאו על אם הדרך קבצן אחד. כשבקשו ממנו שייכנס להשלים את המניין, ענה: "יהא כך", ונכנס. כשהציעו לו לשתות תה, אמר: "יהא כך". אחרי שמלו את התינוק הזמינוהו לסעודה, ושוב ענה כדרכו.
שאל אותו בעל הבית: "למה אתה אומר תמיד יהא כך"?
"הלא כתוב", ענה האיש, "אשרי העם שככה לו", ומיד נעלם.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. דברי הקבצן צללו באוזניו בלא הרף: "יהא כך", עד שהתברר לו שהקבצן הוא אליהו הנביא, שבא להוכיחו על קפדנותו.
"אשרי העם שככה לו" לחש ונרדם מיד.
סיפור זה הוא משל עמוק, המספק לכולנו פתרון לבעיות רבות המטרידות אותנו. רבי יעקב יוסף מוזמן לשמש כסנדק בברית. כידוע, הסנדק משמש לא רק כבסיס הפיזי להחזקת התינוק, כי אם גם כצינור רוחני להמשכת נשמה טהורה לילד. לשם כך על הסנדק להיות מכוון כצינור נקי להבאת דבר ה' למציאות. אין הוא המוהל, הברית לא תתחולל מכוחו, עליו להתבטל לה' ולשמש כצינור ובסיס להופעת העניין.
אולם, הברית מתעכבת. עדיין לא הגיע זמנה. העיכוב עדיין לא מהותי, אין חסימה וניתוק הקשר עם ה'. הצינורות נקיים, אך עדיין לא הגיע זמנם להמשיך את דבר ה'. יתכן והם צריכים דיוק נוסף.
אלא, שברגע העיכוב מתעורר כעס. מבחינה מעשית, כולנו יודעים שכשיש בעיה קטנה, אם אנו פועלים בקור רוח ובישוב הדעת, הבעיה נשארת קטנה וסופה להגיע לפתרון. אך אם אנו כועסים, אנו מאבדים שליטה, הבעיה מתנפחת למימדים מבהילים והפתרון מתרחק.
העומק הרוחני המסתתר מאחורי הבעיות המעשיות שיוצר הכעס, הוא שהכועס מרגיש שהכוחות מצויים בידיו ולא בידי ה', ולכן אם משהו לא מסתדר כרצונו מתעורר כעסו. לעומתו המאמין השלם יודע שהכל מאיתו יתברך ואין לו סיבה לכעוס. כאשר אנו מאמינים בה', הכל זורם, וה' הנוהג אותנו בחסדו מסייע לנו לפתור את הבעיה. אך אם אנו כועסים, השכינה מסתלקת מאיתנו, ואנו נשארים לבד במערכה וכמובן שהבעיות גדלות.
וכך כתוב – כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ויותר מזה – כל הכועס כאילו יש בתוכו אל זר. (ואכן, בכעס גדול, האדם משתולל, ונראה כאילו מישהו אחר השתלט עליו ומנהל אותו. לעיתים, לאחר שהאדם נרגע, הוא לא מבין מה קרה לו שכל כך כעס. נשמתו האלוקית הסתלקה ממנו, וכביכול כח זר השתלט עליו). זו הסיבה, שכל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו.
לפי הרמב"ם, הבעיה הגדולה של משה בחטא מי מריבה הייתה הכעס. משה היה צריך לדבר אל הסלע ובכך להמשיך את דבר ה'. אך ברגע זה חלה תקלה דומה לתקלה בסיפורנו, עדיין לא הגיע העתוי הנכון מפני שלא נמצא הסלע, אך ברגע שימצא מיד יצאו המים. הבעיה הייתה שמשה כעס, ובכך נטל את השליטה לידיו, ואז גם בפועל לא שמע לדבר ה' והכה במקום לדבר.
ונחזור לסיפורנו – כעת רבי יעקב יוסף כועס, וממילא אין מי שמתבטל לה' ובכוחו להמשיך את הנשמה האלוקית של התינוק. לפתרון הבעיה, מגיע אליהו הנביא מלאך הברית. גם אליהו בתחילה היה קפדן, אך דווקא בשל כך מינהו ה' כמלאך הברית החוזה בצדקותם של ישראל, וכך הוא הופך למלאך החסד המושיע את ישראל ומבשר גאלתם.
אליהו חוזר ואומר – "יהא כך". זהו התיקון לכעס. ההכרה שכול הנהגת העולם בידי ה', ולכן במקום לכעוס עלינו לקבל ולשמוח בכל אשר יעשה. אשרי העם שככה לו, כוחם של ישראל בהיותם צינור לדבר ה', וזה ע"י שמקבלים את מעשיו בביטול. למה? ככה! ללא כעס וטרוניה.
בלילה נדדה שנתו של רבי יעקב יוסף. כולנו יודעים שכדי להירדם זקוק האדם לשלוות נפש. הכועס והטרוד נודדת שנתם. והעומק הרוחני בכך הוא, שבלילה אנו צריכים להרפות משליטתנו בעצמנו ובעולם, ולהפקיד את נשמתנו/חיינו בידי הבורא. לשם כך עלינו להתבטל לבורא.
כעת התחוור הכול לרבי יעקב יוסף, והוא זכה להתבטלות מוחלטת לה', לחש – אשרי העם שככה לו, ומיד נרדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
