ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרבנית נעתרה בשמחה לבקשתה של הבחורה, ודאגה לכך שבעלה, הרב ישראל גרוסמן, ראש ישיבת פינסק-קרלין, יהיה מסדר הקידושין.
החתונה נקבעה להיערך למרגלות הר ציון, מתחת לקברו של דוד המלך. הרב והרבנית גרוסמן הגיעו מוקדם כדי להיות עם הכלה, לדאוג לה ולשמחה, וכמובן לסדר כל מה שדרוש לקידושין. הרב ישב ולמד וציפה שהחתן יגיע כדי למלא עמו את הכתובה.
הגיע זמן החופה שנרשם בהזמנות, והחתן לא הגיע. עברו עשרים דקות נוספות והחתן לא נראה באופק. חברו של החתן התקשר אליו ובקושי רב הצליח להשיגו. החתן אמר לו לתדהמתו שהוא נמצא בביתו ואין לו כוונה להגיע לחופה. הוא סיפר שחשב רבות על מה שמצפה להם בעתיד והתחרט על החתונה. לדעתו אין שום סיכוי לנישואיהם, בין השאר בגלל שהורי הכלה מתנגדים בחריפות לאורח חייהם ולא יסייעו להם. אמנם הוא מבין שסירובו יגרום לטרחה ולעוגמת נפש לאורחים ובמיוחד לכלה, והוא מוכן לשאת בהפסד הכספי, אבל מוטב להיפרד לפני החופה מאשר להסתבך עם גירושין לאחר מכן.
כאשר נודע הדבר לרבנית פרל היא הזדעזעה וספקה את כפיה. מיד עדכנה את בעלה הרב שעדיין ישב ולמד בצד. הרב הצטער מאוד לשמוע את הבשורה הקשה. לא די בכך שהכלה מצטערת על היעדרות משפחתה מהיום המאושר בחייה, הנה גם חתנה מסרב להגיע. מי יכול לעמוד בצער כה גדול?!
הרבנית אמרה לבעלה: "אתה חייב לעשות משהו בנידון. לא ייתכן לבייש כך כלה בישראל!"
"נכון שזה מעשה מביש ביותר, אבל מה אני יכול לעשות?!", טען הרב בפני אשתו, "הלוא החתן התחרט ואי אפשר להכריח אדם להתחתן בניגוד לרצונו!"
דבריו לא התקבלו אצל הרבנית. היא הייתה נסערת והחליטה לעשות מעשה. היא הזמינה מונית והורתה לנהג לנסוע לביתו של החתן. כאשר הגיעה לבית החתן, החלה לטעון בפניו בכאב: "אתה לא יכול לעשות דבר כזה, לבייש ככה בת ישראל. אין מחילה עולמית על זה!"
"אבל אני לא רוצה להתחתן איתה. אנחנו מתחילים ברגל שמאל ואין שום סיכוי לחיינו המשותפים. האם אסור לבן אדם להתחרט על צעד מוטעה שעשה?!", טען כנגדה בתוקף, "האם יותר טוב שנתגרש בעוד חודש?"
"אין דבר כזה להתחרט עכשיו", חזרה ואמרה ביתר תוקף, "אתה לא תבייש ככה בת ישראל שמחכה לך עם שמלת כלה!"
החתן חזר על עמדתו במילים רפות יותר והרבנית פרל החלה להתייפח בפניו: "אתה לא תעשה דבר כזה. אתה תגיע לחופה ולא תבייש את הכלה. לא אכפת לי מה יהיה רגע אחד אחרי החופה... תעשה מה שתרצה אחר כך, אבל אתה מוכרח להיות בחופה!"
החתן לא היה מסוגל לעמוד בפני בכיותיה וטענותיה של הרבנית, והבין שאין בכוונתה להרפות ממנו בשום אופן. לבסוף הגיע עמה לחתונתו לשמחת כולם ולאושרה של הכלה, ונשא אותה לאישה כדת משה וישראל. לאחר הקידושין והברכות הייתה שמחה גדולה במיוחד. כגודל עגמת הנפש לפני החופה, כך רבתה שמחת החתן והכלה אחריה. המשתתפים פיזזו וכרכרו, כאשר הוד הקדומים של דוד המלך חופף עליהם ממעל.
בני הזוג החלו בחייהם המשותפים, ובתוך זמן קצר כל חששותיו של החתן נמוגו כלא היו.
כיום יש לבני הזוג שנים עשר ילדים והם משפחה חשובה ויראת שמיים.
על פי סיפורו של הרב יצחק דוד גרוסמן, בנה של הרבנית פרל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
