ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המתפללים תמהו מאוד לפשר מעשיו, ושאלוהו – רבי, הרי היינו כאן כל התפילה, ומדוע אתה מברך אותנו בברכה המיועדת לאנשים שהגיעו זה עתה ממקום אחר?
ענה להם רבי לוי יצחק: אכן, כרגע הגעתם לכאן ממקום אחר. כלל נקוט בידינו – האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת. בשעת התפילה חשבתם על מקומות שונים בעולם, ורק כעת בסוף התפילה, שבתם אלינו ממקומות אלו. יש כאן אחד שערך קניות בחנות, השני נסע לעיר רחוקה, והשלישי עשה עסקים. ברוכים הבאים!
זהו סיפור מפתיע. במבט ראשון זהו סיפור מקובל עם מסר חשוב מאד בנושא התפילה. אולם מי שמתבונן בדמות עליה מסופר הסיפור, מופתע. מדובר ברבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, שהיה ממציא סיבות מתחת לאדמה ללמד זכות, ואף במעשים שליליים מאד מצא נקודה של זכות, שבכוחה להפוך את הקערה על פיה. והנה בסיפור שלפנינו, הוא מותח ביקורת קשה על יהודים טובים שעשו מצווה, וכל חטאם שלא קיימו אותה בשלמות. תמוה!
אך במבט שני, שופך סיפור זה אור חדש ומיוחד על כל לימודי הסנגוריה של רבי לוי יצחק. רבי לוי יצחק לא היה 'תמים', הוא גם לא היה 'רחפן' המצוי תדיר בעולם דמיוני שכולו טוב, כפי שיש אנשים שטועים לחשוב. מסיפור זה, אנו למדים שרבי לוי יצחק היה אדם מפוכח מאוד, שחדר לעומקו של עולמינו על בעיותיו וחסרונותיו. ובכל זאת, בחר רבי לוי יצחק לחפש את הנקודה הטובה ולהפוך אותה למרכז העניין.
רבי לוי יצחק היה מאמין גדול בכוחות הטובים. הוא האמין, שאם נתבונן, נחפש ונבליט כוחות אלו, הם יתגברו ואכן יהפכו למרכז העולם. "במקום שמחשבתו של אדם נמצאת, שם הוא נמצא", אם כך אדם שחושב ומבליט את הטוב, אכן מקדם את העולם למקום זה, ובסוף הסנגוריה שלו תתברר כאמיתית (בלי לסתור מבט מפוכח, היודע בעת הנכונה גם לפעול על פי המציאות הנוכחית).
זוהי תמצית הויכוח בין משה רבינו ובלעם, ובעצם בין הקב"ה ובלעם. חז"ל מתארים את משה רבינו ולהבדיל – בלעם כמקבילים. שווים אבל שונים. משה גדול בנביאות ובלעם גדול בנביאות. משה כוחו בפיו ובלעם כוחו בפיו. אך בעוד משה משתמש בכל כוחות פיו ונבואתו לסנגר על ישראל גם בנפילות הקשות ביותר, ובסוף חייו נפרד מישראל ב'וזאת הברכה', הרי שבלעם מתאווה בכל כוחו לקלל.
שניהם ראו את אותו עולם, אך כל אחד בחר להבליט נקודה אחרת. וכפי שחז"ל אומרים שכוחו של בלעם היה לראות את הרגע היחידי ביום בו ה' כועס על העולם, כלומר – רגע הקושי והנפילה, ולקלל באותו רגע, וכך להפוך אותו למרכז העולם.
אולם האמת היא, שסוף הטוב לנצח, וה' לא נתן לבלעם לבטא את עצמו, והפך את קללותיו לברכה. ואף אנו, יחד עם המבט המפוכח הנצרך במצבים מסוימים, חשוב שנעמול על ראיית וברכת הטוב, ונהפוך את העולם כולו למגשים את חזון הטוב בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
