ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
תושבי גבעת האולפנה
כולנו נוהגים לעיתים כך. למשל – שמחות משפחתיות. אנו מתכוננים במשך שבועות ארוכים לערב אחד מרגש ככל שיהיה. פעמים שאנו מרוצים אחר כך לומר לעצמנו בסיפוק - 'היה שווה' ופעמים שתחושה של חוסר סיפוק מחלחלת לליבנו על שהשקענו כה רבות והתמורה הייתה דלה. הסיפוק לא תלוי בגודלן של ההכנות, כי אם ביחס הנכון בין ההשקעה והתוצאות. לשם מטרה גדולה ונשגבת אנו מוכנים להשקיע רבות, ואילו בשביל עניין פעוט שווה להשקיע רק מעט.
לפיכך, ניתן לבחון מטרה גדולה לפי גודל ההכנה המוקדשת לה. והנה, המתבונן בפרשות הראשונות של ספר במדבר צצה לו תמיהה גדולה. התורה מפרטת לפרטי פרטים את סדריו של מחנה ישראל. בתחילה מונים את השבטים, אחר כך את הדגלים, ומפרטים את מניינם וסדריהם. בהמשך את סדרי מחנות הלויים וכיצד ישאו את המשכן, ובפרשת בהעלותך – סדרי המסע, תקיעת החצוצרות וכו'.
והנה, כשאנו בוחנים את משך הזמן בו אמור המחנה הגדול והמסודר להפליא להחזיק מעמד הרי שמדובר בסה"כ ב... ימים ספורים. הרי עם ישראל אמור להיכנס ולנחול את הארץ, ולבנות מקדש, כך שכל המחנה מיועד רק למסע בדרך לארץ. בפועל עם ישראל התעכב במדבר 40 שנה, אך זה בעקבות חטא המרגלים, ואילו במקור היינו אמורים להיכנס בימים ספורים.
"ויסעו דרך שלושת ימים..", "מהלך שלושה ימים הלכו ביום אחד, שהיה הקדוש ברוך הוא חפץ להכניסם לארץ מיד".
אם כך כל ההכנות הארוכות מיועדות לימים ספורים בלבד?
אלא, שכפי גודל המטרה כך גודל ההכנות. מחנה ישראל עומד להיכנס לארץ ישראל, הארץ הקדושה בה שורה השכינה, לפיכך לשם מטרה כה גדולה נבנה מחנה שלם לימים ספורים לכל פרטיו ודקדוקיו.
"הרוצה להכיר את הארי יכירנו ממקום מרבצו". מפרשיות במדבר, נשא ובהעלותך, והכנותיהם הארוכות אנו למדים על גודל מעלת ארצנו הקדושה. ואף אנו, בימים אלה שהציבוריות הישראלית שוב סוערת מסביב ליחס לארצנו הקדושה, נתחזק באחיזתנו בארץ באומץ ובתקיפות, ובזכות זאת נזכה בעזרת ה' לישועה במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
