ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- סיוון
ה'תש"כ – שנת המאתיים להסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב ז"ל.
לבית יעקב (אלו הנשים)
ולבני ישראל (אלה האנשים)
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
ימי ההגבלה – ימי ההכנה למתן תורה – דורשים ותובעים במיוחד התבוננות עמוקה ופנימית במהותה של התורה.
התורה הקדושה איננה אוסף של חוקים להזדמנויות מסויימות, אלא היא מקיפה את האדם כולו , מהרגע הראשון של חייו ועד הרגע האחרון, ואת כל הפרטים בחייו היום-יומיים.
זה המובן הפנימי של תורה כתורת-חיים.
יתרה מזו, כפי שמסבירים חז"ל, התורה מקיפה את כל הבריאה כולה לפרטיה. חז"ל ממשילים זאת לאדריכל, אשר קודם בניית בניין מתכנן תכנית הכוללת את כל פרטי הבניין. כך הבורא שרטט תחילה בתורה את כל פרטי הבריאה, עד הדרגה האחרונה של הדומם ושל הדברים הגשמיים.
נקודה זו מובילה לאחד היסודות העיקריים של תורת החסידות הכללית של הבעל-שם-טוב, כפי שהוא מפרש את הפסוק: "לעולם הוי' דברך ניצב בשמים" (המאמר האלוקי "יהי רקיע" ניצב בתמידות, בלי הפסק, בשמים), כפי שמבאר באריכות כ"ק אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד, במיוחד בשער היחוד והאמונה –
אשר הכול – בשמים ממעל ועד הארץ מתחת, בכל הפרטים שלהם – מתקיים אך ורק בכוחו של הדיבור האלוקי שברא ובורא אותם ומחיה אותם בלי הפסק ולו להרף-עין.
מזה נובעת עוד נקודה יסודית –
כי ההשגחה הפרטית – הידיעה האלוקית הישירה, וההשגחה המקיפה את כל הפרטים, חלה על כל היצירה, החל באדם, בחיר הבריאה, ועד החלק הזעיר ביותר של הדומם.
מזה באים למסקנה שהיא בעצם דין מפורש בשולחן ערוך, ונקודת יסוד בתורת החסידות, המודגשת במיוחד על-ידי הבעל-שם-טוב:
עבודת השם יתברך צריכה להיות בכל דרכיך – בכל העניינים ולפרטיהם, החל בלימוד התורה וקיום תרי"ג המצוות, ועד המעשים הפשוטים ביותר ומאורעות חיי היום-יום.
ומכל דבר ועניין צריך להפיק לימוד והוראה באהבת השם ויראת השם , שהן המקורות שמהם יהודי שואב את הרוח האמיתית לקיום התורה והמצות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כשהן חדורות חיוּת פנימית ואמיתית, וקיומן בהידור.
ההתבוננות בכל הנזכר לעיל, התעמקות בהתלהבות, בחיוּת ובאורה,
ובימי סגולה אלה, ערב יום מתן תורה, שהוא גם יום ההסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב,
להביא את כל זה בכל פרטי החיים היום-יומיים, הן החיים הפרטיים הן בכל הסביבה ובכל המתהווה בעולם, כפי הפתגם:
יפוצו מעינותיך חוצה , שמעיינות החסידות, שהם פנימיות התורה, יפוצו ויגיעו חוצה – עד הנקודה הכי רחוקה של כל הבריאה כולה,
– זה ימהר את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, כאשר הבריאה כולה תראה ותרגיש ש"אנכי ה' אלקיך".
בברכה לקבלת התורה
בשמחה ובפנימיות
וחג שמח
מנחם שניאורסאהן
לבית יעקב כו': מכילתא (שמות יט, ג).
האדם כולו: אבות פ"ו מ"ז. וראה מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר עה"פ ודברת בם (היום יום יג מנ"א).
שמסבירים חז"ל: בראשית רבה בתחלתו. זח"א ה, א. ובכ"מ.
בשער היחוד והאמונה: בתחלתו. וראה מדרש תהלים קיט, לו. לקו"ת ר"פ אחרי.
ההשגחה הפרטית: ראה חולין סג, א ופי' רבנו הזקן (ברשימות הצ"צ לתהלים לו, ז). היום יום כח חשון.
בשולחן ערוך: אורח חיים סרל"א. וראה ח' פרקים להרמב"ם פ"ה.
והוראה: פתגם הבעש"ט (היום יום ט' אייר).
המקורות שמהם: תניא פ"ד.
חיות . . בהידור: קונטרס העבודה פ"ב.
הבריאה כולה: כתפלת ר"ה: וידע כל פעול כו'. וראה מדרש תהלים עג. שער היחוד והאמונה רפ"ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










