ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- סיוון
ה'תש"כ – שנת המאתיים להסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב ז"ל.
לבית יעקב (אלו הנשים)
ולבני ישראל (אלה האנשים)
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
ימי ההגבלה – ימי ההכנה למתן תורה – דורשים ותובעים במיוחד התבוננות עמוקה ופנימית במהותה של התורה.
התורה הקדושה איננה אוסף של חוקים להזדמנויות מסויימות, אלא היא מקיפה את האדם כולו , מהרגע הראשון של חייו ועד הרגע האחרון, ואת כל הפרטים בחייו היום-יומיים.
זה המובן הפנימי של תורה כתורת-חיים.
יתרה מזו, כפי שמסבירים חז"ל, התורה מקיפה את כל הבריאה כולה לפרטיה. חז"ל ממשילים זאת לאדריכל, אשר קודם בניית בניין מתכנן תכנית הכוללת את כל פרטי הבניין. כך הבורא שרטט תחילה בתורה את כל פרטי הבריאה, עד הדרגה האחרונה של הדומם ושל הדברים הגשמיים.
נקודה זו מובילה לאחד היסודות העיקריים של תורת החסידות הכללית של הבעל-שם-טוב, כפי שהוא מפרש את הפסוק: "לעולם הוי' דברך ניצב בשמים" (המאמר האלוקי "יהי רקיע" ניצב בתמידות, בלי הפסק, בשמים), כפי שמבאר באריכות כ"ק אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד, במיוחד בשער היחוד והאמונה –
אשר הכול – בשמים ממעל ועד הארץ מתחת, בכל הפרטים שלהם – מתקיים אך ורק בכוחו של הדיבור האלוקי שברא ובורא אותם ומחיה אותם בלי הפסק ולו להרף-עין.
מזה נובעת עוד נקודה יסודית –
כי ההשגחה הפרטית – הידיעה האלוקית הישירה, וההשגחה המקיפה את כל הפרטים, חלה על כל היצירה, החל באדם, בחיר הבריאה, ועד החלק הזעיר ביותר של הדומם.
מזה באים למסקנה שהיא בעצם דין מפורש בשולחן ערוך, ונקודת יסוד בתורת החסידות, המודגשת במיוחד על-ידי הבעל-שם-טוב:
עבודת השם יתברך צריכה להיות בכל דרכיך – בכל העניינים ולפרטיהם, החל בלימוד התורה וקיום תרי"ג המצוות, ועד המעשים הפשוטים ביותר ומאורעות חיי היום-יום.
ומכל דבר ועניין צריך להפיק לימוד והוראה באהבת השם ויראת השם , שהן המקורות שמהם יהודי שואב את הרוח האמיתית לקיום התורה והמצות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כשהן חדורות חיוּת פנימית ואמיתית, וקיומן בהידור.
ההתבוננות בכל הנזכר לעיל, התעמקות בהתלהבות, בחיוּת ובאורה,
ובימי סגולה אלה, ערב יום מתן תורה, שהוא גם יום ההסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב,
להביא את כל זה בכל פרטי החיים היום-יומיים, הן החיים הפרטיים הן בכל הסביבה ובכל המתהווה בעולם, כפי הפתגם:
יפוצו מעינותיך חוצה , שמעיינות החסידות, שהם פנימיות התורה, יפוצו ויגיעו חוצה – עד הנקודה הכי רחוקה של כל הבריאה כולה,
– זה ימהר את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, כאשר הבריאה כולה תראה ותרגיש ש"אנכי ה' אלקיך".
בברכה לקבלת התורה
בשמחה ובפנימיות
וחג שמח
מנחם שניאורסאהן
לבית יעקב כו': מכילתא (שמות יט, ג).
האדם כולו: אבות פ"ו מ"ז. וראה מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר עה"פ ודברת בם (היום יום יג מנ"א).
שמסבירים חז"ל: בראשית רבה בתחלתו. זח"א ה, א. ובכ"מ.
בשער היחוד והאמונה: בתחלתו. וראה מדרש תהלים קיט, לו. לקו"ת ר"פ אחרי.
ההשגחה הפרטית: ראה חולין סג, א ופי' רבנו הזקן (ברשימות הצ"צ לתהלים לו, ז). היום יום כח חשון.
בשולחן ערוך: אורח חיים סרל"א. וראה ח' פרקים להרמב"ם פ"ה.
והוראה: פתגם הבעש"ט (היום יום ט' אייר).
המקורות שמהם: תניא פ"ד.
חיות . . בהידור: קונטרס העבודה פ"ב.
הבריאה כולה: כתפלת ר"ה: וידע כל פעול כו'. וראה מדרש תהלים עג. שער היחוד והאמונה רפ"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
