ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
אדם שמאמין בהשגחה האלוקית על ברואיו ומאמין בטוב ד', חייב להיות שמח בחלקו, להודות לד' על מה שקבל ולשמוח במה שקבל. עליו לדעת שריבונו של עולם נתן לו בדיוק את מה שראוי שיהיה לו, לא פחות ולא יותר, הכול בא בחשבון מדויק והכול לטובתו. מי שאינו שמח בחלקו מי שאינו מסתפק במה שיש לו זה לא רק פגם במידות , זה פגם באמונה.
על כן צריך לדעת שמי שיש לו משיכת יתר (אוברדרפט) בבנק, נמצא שאינו מסתפק במה שיש לו, אינו שמח בחלקו הוא חי במה שאינו בחלקו. אדם זה מאבד את העושר האמיתי,הרי כסף נוסף אין לו כי את הכול יצטרך להחזיר. ולא עוד אלא הוא נענש בגלל שאינו מסתפק בחלקו, ונפסד וחי בפחות מחלקו, כי בכל חודש הוא צריך לשלם לבנק ריבית. תחושה של הרווחה ממשיכת יתר היא דמיון טיפשי, ההפך מהמציאות. על כן כל אדם שרוצה להיות עשיר באמת, עליו לקבל החלטה פנימית : אני לא נכנס למשיכת יתר. ואם הוא נמצא כעת במשיכת יתר עליו להחליט לצאת מהמצב הזה בהקדם האפשרי. עצם ההחלטה הזו כבר נותנת לאדם אושר פנימי והביצוע בפועל יגדיל את העושר. החינוך העצמי לשמוח בחלקו יביא אותו לבריאות נפשית נפלאה ומאושרת.
גם את הילדים יש לחנך לחיות לפי מה שיש, לפי מה שהקב"ה נותן. אם אין כסף לקנות מאכלים יקרים יש לקנות מאכלים זולים, אם אין כסף לקנות בגדים חדשים, ממשיכים ללבוש את הבגדים הישנים. זה מה שהקב"ה נתן וזה טוב ויש לשמוח בזה. לא צריך להתבייש בזה שאין בגדים חדשים,ספרים חדשים,מוצרים יקרים, צריך להתבייש רק כאשר עושים עבירות, רק כאשר מתנהגים שלא כשורה. אבל כאשר מתנהגים וחיים נכון, אין סיבה להתבייש. ראשית כול ההורים צריכים להפנים בעצמם את המסר הזה ואח"כ גם יוכלו להקנות אותו לילדיהם. ואפשר גם להעזר ברבנים ומחנכים שישכנעו וילמדו את הילדים לשמוח בחלקם.
אני ממליץ בפני קופות הגמ"ח בישוב לסייע לכל מי שהחליט לסגור את משיכת היתר וקבל על עצמו מעתה והלאה לחיות במה שיש לו. הצעתי להקדים אותו על פני אחרים לתת לו הלוואות נוחות שיסייעו לו לצאת מחובותיו לבנק, וזאת תוך התרגלות מכאן ואילך לצמצם את הוצאותיו ולחיות במה שיש לו ולשמוח בחלקו. אני יודע שצעד כזה אינו קל . אני יודע שיש משפחות שהתרגלו לרמת חיים גבוהה ולפתע איבדו את מקור פרנסתם וקשה להם לרדת מרמת החיים שהיו רגילים לה. ועוד יותר קשה לילדים לרדת ברמת החיים. אמנם זה קשה אבל זה מה שצריך לעשות . ריבונו של עולם מעמיד בניסיון את אלה שיכולים לעמוד בו. עליהם להוכיח לריבונו של עולם את גודל אמונתם ואת הכרתם שמה שהוא עושה הכול לטובה, ולשמוח במה שיש ולשמוח במה שאין. ולמה לשמוח גם במה שאין? כי אם יקבל אדם יותר ממה שמגיע לו זה לרעתו, ועל כן עליו להודות על שלא קבל מה שאינו מגיע לו בשעה זו.
וזה תוכן הברכה שאנו אומרים בכל בוקר 'ברוך אתה שעשה לי כל צרכי' כלומר אנו מכירים שריבונו של עולם נותן לנו כל מה שאנו צריכים . הוא לא מחסיר שום דבר מצרכינו. הכול הוא נותן בשלמות. ומה שלא נתן לנו אנו יודעים שטוב שלא נתן לנו כי זה לא היה לטובתנו. ובלב שלם אנו אומרים בכל יום 'ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם שעשה לי כל צרכי'. זהו באורו של מרן הרב על הברכה הזו בעולת ראי'ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
