ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראשון הוא ההבדלה והבחירה מבין הגויים. לזה זכינו ביציאת מצרים, כאשר ירד אלוקי שמיים וגאלנו ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים. אמנם, עמידתנו ברשות עצמנו עדיין לא שחררה אותנו מהשפעת התרבות הנוכרית, לשם כך נדרשו שלבים נוספים. תרבות הגויים נשענת על השעבוד לטבע ולחוקיו, כשהם רואים את ההצלחה בחיי החומר כתכלית הצלחת החיים. מתוך כך הגיעו לתרבות אלילית הסוגדת לכוחות החומר. כך עבדו המצרים, היוונים ושאר העמים את השמש, הירח, הים והכוכבים, שבהם תלו את גבורת המלחמה, האהבה ושאר מעלות שדגלו בהן.
מעל הכל האמינו כולם בכוח המקיף את העולם והחיים ועוצר בעד עלייתם, כך ראו בים המקיף את היבשה - מקום יישוב האדם - ככוח על. לכן ייקרא הים המצרי 'ים סוף' המזכיר את הסוף ואת הקנים הגדלים על החוף, אך גם סוף וכיליון. על מנת לשחרר את ישראל מאותן אמונות, נדרשה עלילת גבורה מיוחדת שתכה את המצרים ואמונתם מכה ללא תקומה.
אחרי עשרת המכות אשר בהן אבד ביטחונה של מצרים וכוחה, יזם ה' פעולת הטעיה, כאילו איבדו ישראל את דרכם במדבר ובזאת חיזק את לב המצרים לרדוף אחריהם להשיבם לעבדות, שהיתה המכשיר שבנה את הודה והדרה של מלכות העריצים. בהנחיית ה' שנגלתה בעמוד ענן ועמוד אש הגיעו ישראל אל הים כשמאחוריהם צבא מצרים וכל רכבו ופרשיו. כשנראה המצב כחסר מוצא נבקע הים לשניים, והתברר כי הים הגדול העוצר את החיים נכנע ומפלס דרך לאלוקי ישראל ועמו הנבחר אשר עתיד להביא את גאולת חיי האדם.
המעבר הפלאי בתוך הים ביבשה גרר את מצרים לרדיפה ולכניסה לים, ולאור הבוקר ראו ישראל כיצד אותו הים שבו האמינו המצרים הוא שכילה אותם עד לאין שריד. באותו רגע נראתה ללא ספק ההשגחה האלוקית המגינה והמצילה, וכל כוחות הטבע כפופים לפניה ומלכות ה' בכל משלה. זהו הרגע שעליו נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו", האמונה שעניינה מסירות לאמת ללא גבול. האמונה הכוללת מסירות המוח והלב גם יחד, העלתה את המוח בהכרה הברורה החובקת עולם ומלואו ואת הלב בשמחה העצומה אל השייכות והדבקות באותה אמת ואמונה. חיבורם של המוח והלב בצורה כל כך בהירה, הביא להתפרצות שירת הים בשמחה שכללה הודאה על העבר, ציפייה לעתיד הגדול וביטחון מלא כי סוף סוף תתגלה מלכות ה' על ישראל בשכינה שתשכון במקדש ובארץ הנבחרת, כשכל עמי העולם מכירים במלכות הנצח שבאה על ידי עם הקודש.
ההשגחה שזכו לה ישראל בהכרת יד ה' המושיעה, הכינה את השלב הבא. הידיעה הברורה כי לא רק בכללות ניכרת גדלות ה', אלא גם בהשגחה פרטית המלווה כל אחד ואחד מדי יום ביומו. לשם כך בא נס ירידת המן, לחם שמיים, שירד מדי יום ביומו ונאסף על ידי העם, כאשר למרבית הפלא התברר כי מנת המזון קבועה ומדויקת לכל אחד ואחד מבני העם - עומר לגולגולת. המן שירד רק ליום אחד בלבד, חייב כל יום תפילה ואמונה מחדש בהשגחה הבאה לאותו יום, כאשר ביום שישי הוכנה גם מנת השבת. וכך ניתן חיזוק לאמונה בבריאת העולם בששת ימים על ידי ה' ובשביתתו ביום השבת. אמונה זו מלווה אותנו עד היום, כאשר מדי שבת אנו בוצעים על לחם משנה ומגלים את אמונתנו בבורא עולם ובהשגחה פרטית על כל אחד מאיתנו.
האמונה בהשגחה על כלל ישראל ועל פרטיו היא שמכינה אותנו אל הייעוד הבא, מתן תורה בהר סיני. גם היום, בגאולתנו השלישית, אנו מתחברים לאמונה בשתי בחינותיה: ההשגחה על כלל ישראל וכלל הארץ ועל כל אחד, כל חלק מעמנו, גבעות ארצנו ומצוות תורתנו.
יהי ד' עימנו ונזכה לראות את אור ישראל וקדושו הולכים ונגלים לעיני כל העם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
