ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על תובנה זו יש לשאול: האם אכן זוהי החוקה של התורה? האם היסוד החוקתי של התורה הוא שריפת בעל חיים וזריקת אפרו על בני אדם? תורה שכולה מוסר ודעת, תיקון העולם והובלת האדם אל עבר המושכלות - ופרה אדומה שרופה נחשבת בה לפסגה רוחנית?!
בספרי הסוד מבואר עניין קבלת הנשמה היתרה בשבת. נאמר שם כי באמירת קדושת 'כתר' במוסף, בעת הופעת המילים 'איה מקום כבודו להעריצו', מופיעה באדם נשמה יתרה עליונה ואלוקית, המיוחדת לשבת המלכה. בעלי הסוד מכוונים כוונות מיוחדות באותה עת, לזכות לאור הכתר העליון, לאור הנשמה היתרה. מן המפורסמות הוא כמה התגעגע הרב זצ"ל לקדושת 'כתר', בהיותו מתפלל בנוסח אשכנז שאינה מופיעה בו.
אמנם, לו היה הדבר תלוי בי הייתי משתדל לקבל את הנשמה היתירה במילים מובנות קצת יותר. מילות התמיהה של משרתי מעלה 'איה מקום כבודו?' אינן אומרות לי דבר. מה שואלים אותם שרפים? האם הם אכן מחפשים את כבוד ה'? והלא לפני רגע חבריהם בעליונים הפטירו 'מלוא כל הארץ כבודו'! אם כך, ידוע היכן הוא כבוד ה' - במלוא הארץ. על כן, לא ברורה תמיהת השרפים, ולא ברור מנהג המקובלים להתכוון דווקא במילים אלה לקבלת הנשמה היתרה.
נראה שהקושי שלנו בהבנת חוקת הפרה האדומה והבנת דברי השרפים בקדושת כתר, הוא קושי מערבי קלאסי. בעידן שאנו חיים בו, הורגלנו להבין את הכל. מה שזוכה תלמיד כתה י"ב בישיבה תיכונית להבין במדעי הכימיה והפיזיקה ברמת שלוש יחידות, לא זכה להבין יחזקאל בן בוזי הכהן. המידע מוחדר אלינו בכל דרך: במדיה, בספרות, בהוראה, בעיתונות ואפילו בסגנון לימוד התורה. המידע הפך להיות מרכז חיינו, גם אם הוא בא על חשבון הצדדים האחרים שבאדם.
התעצמות המידע הגיעה למימדים כה גדולים, עד כי אם לפני מספר שנים השגת המידע ואגירתו היו האתגר הגדול של האדם, הרי שבשנים האחרונות סינון המידע המורעף עלינו הוא האתגר הגדול. שרתי הדוא"ל מתפארים זה בפני זה על מסנני הדואר המיותר, על זריקת יותר מידע לפח. מנועי החיפוש במרשתת מתמקדים בפילוח מדויק של המילה הנדרשת, ובסינון כל המידע המיותר. מאספני מידע הפכנו למסנני מידע, והכל בשל שטף התודעה המתחולל בעולם התרבותי. הגולם המידעני קם על יוצרו האנושי.
הפצצת המידע משפיעה גם על עולם העיון התורני. פסיקת ההלכה הפכה במקומות מסוימים למשקל כמותי של פוסקים משני צדדי המתרס, בירור טכני של כמות המתירים מול כמות האוסרים, עד כדי נתינת עול הפסיקה לפרויקט השו"ת הממוחשב היודע כל. לצערנו, ניכר שהסברא מפנה מקומה לספירת קולות כמעט דמוקרטית כהכרעה הלכתית (וזאת ללא קשר לשאלת רוב מניין או רוב בניין בפסיקה).
הנה כי כן, בשנים האחרונות אנו ממקדים את עיקר חיינו במידע. מי שיודע יותר, מצליח יותר. קיים יותר. בעל תארים מפוארים יותר. והמדד האולטימטיבי של הרחוב - הוא גם ירוויח יותר שקלים. את העולם הזה, עולם הסגידה המוחלטת למידע, באות קדושת 'כתר' ופרשת פרה אדומה להפקיע. שאלת השרפים על מקום ה' אינה שאלת מידע. שהרי חבריהם כבר ענו על כך כאמור, מקום כבודו הוא מלוא כל הארץ. שאלת השרפים היא שאלת התוך, שאלת ההזדהות והחיבור הנשמתי למקום ה'.
השרפים מבקשים לדעת את ה', 'לאשתאבא בגופא דמלכא' ולאור באורו. מדרגה זו, של בקשת דעת ה', חייבת להתחיל ממבוכה בלתי מסויגת ואין סופית. אנו לא רואים ולא נראה לעולם את ריבונו של עולם. לא ראיית עיני בשר, ולא ראיית עיני השכל. הוא ותורתו נבדלים מעימנו, וכדברי המהר"ל, "אין התורה תחת האדם כמו שיש שאר קנייני האדם שהם תחת רשות האדם אבל התורה היא מן השמיים". במילים אחרות, עניין התורה אינו בהרחבת המידע גרידא, והדרך לקנותה אינה במידענות, אלא בהעמקה והתקדשות כלפי האין סוף הנבדל.
על כן, השרפים בקדושת כתר אינם שואלים שאלה, אלא קובעים קביעה, החשובה מאין כמותה עבורנו: 'איה מקום כבודו!'. מקום ה' ניכר במבוכת האדם, בזעקת ה'איה' שלו, במבטנו אל הבלתי מובן וקבלתו בלב שלם 'כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלוקינו'. דעת ה' חייבת להתבסס על הזיקה הפנימית הבלתי פוסקת בין האדם לבוראו, בין הלומד למשנתו, בעיון ובעמל של עומק ללא מצרים, ולא באגירת המידע היבש בלבד.
אדם המבסס את עולמו הרוחני על הכלת מידע ראשית לכל, אינו עובד ה' כראוי. המידע כבודו במקומו מונח, אך רק על גב יראת השמיים הקודמת לו. מהעלם לגילוי, מאהבה לידיעה.
ומכאן, רוממות קדושת 'כתר' ורוממות פרשיית הפרה האדומה. אין מילים מתאימות יותר לקבלת הנשמה היתרה מאשר הקביעה היסודית: אנחנו תמיד ב'צריך עיון'.
וכך גם הפרה האדומה מבססת את עיקר החוק התורני - ההעלם, חוסר המידע המובן, המעשה המצוותי כנאמני ה' ללא כל סיוג. לא ההבנה עיקר כי אם יראת השם הקודמת לה, וזוהי אכן חוקת התורה, בה"א הידיעה.
מתוך שאלת 'איה מקום כבודו', מתוך ציות לפקודת ה' ושריפת הפרה העלומה, נמשכת טהרתן של ישראל ומתגלית אחריה גם התודעה והמידענות.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
