ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ציון וירושלים הם חלק משמותיה הרבים של העיר, אך הם משמעותיים יותר מן השמות האחרים. ביחד הם מבטאים שתי בחינות בהשפעת קדושתה של העיר, זו שרוב קדושות הארץ נמצאות בה. השם 'ציון' מבטא את הנקודה, המעיין הנובע של הקודש המקורי. ואילו 'ירושלים' מסמל את ההתפשטות, ההתרבות וההתפתחות של הקדושה אל תוך המציאות. יראו הרבים את השלמות וישאבו ממנה מלא חופניהם שפע ממעייני הישועה...
תכונה נוספת יש לה לירושלים, היא עירם של עולי הרגלים שמתאחדים בעלייתם סביב ערים של מעמד, בהתכנסותם לעלייה סביב התורה. לכן, בירושלים רוח מיוחדת של קירבה מפעמת בעם כולו. זו עיר שעושה את כל ישראל חברים, כולם כשרים וכולם מתרוממים ממדרגת עם הארץ ומקבלים על עצמם הנהגות של קדושה, של אחווה ושל חיבור. זהו כוחה של ירושלים בזמן הרגלים, לאחד ולחבר.
לאחדות יש כוח עצום, דבר זה נתגלה כבר בתקופתו של אחאב, שכיוון שלא היו בהם מלשינים היו נוצחים במלחמה ולא נפל מהם אחד, למרות שהיו עובדים עבודה זרה. וכך אמר רבי אלעזר הקפר: "גדול השלום שאפילו ישראל עובדים אלילים ועושים חבורה אחת אין מידת הדין נוגעת בהם". הסיבה היא שאחדות מורה כי שורש אחד לנו, מקור אחד לכולנו, השורש הקדוש מהאבות הקדושים.
אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיוון ששם הושגה רוח גדולה של אחדות המתייצבת בתחתיתו של הר. כך ישראל ראויים לקבל את התורה, מאוחדים וחזקים, מאמינים ומתרגשים. ברגעי אחדות נדירים אלו מקבל עם ישראל את דרכו החדשה, את התורה, ומכוח קבלה זו הוא ממשיך ובונה את ירושלים ואת בית המקדש.
מזה אנו למדים כי תורה לא יכולה להופיע על עם ישראל מתוך פירוד. האחדות היא תנאי בסיסי להופעה של תורה, ומי שחושב כי התורה היא רק אצלו, פוגם הוא בקשר החי בין העם ובין התורה. זה משתלב עם העיקרון של האמת הגדולה המופיעה בצורה של אמיתות רבות קטנות יותר הנחלקות לעדרים עדרים ומגיעות אל יעקב אבינו, המסוגל לגלות ולגלגל את האמת הגדולה מעל פי הבאר וממנה שותים כולם.
בכל אחד נגלית התורה בצורה אחרת. שישים ריבוא אותיות יש בתורה כנגד שישים ריבוא הופעות שונות בקרב כל אחד ואחד מאיתנו. וכשם שפרצופינו אינם דומים, כך התורה הבסיסית של כל אחד ואחד אינה דומה, ומתוך השונות מתרכבת התורה הגדולה, העליונה, המקפת את כל.
ירושלים היא עיר כללית, היא לא נתחלקה לשבטים, ולכן אפילו בתיה הם של הכלל ו"אין משכירין בתים בירושלים מפני שאינן שלהן". האידיאל של האחדות הוא לא רק בשמיים, בעולמות עליונים, אלא אפילו בתוך המציאות היומיומית של ההלכות הפשוטות.
אך עצוב לראות את הפער בין הדרשות היפות שאנחנו דורשים בבית המדרש לבין הביצוע שלהן הלכה למעשה. הרי רואים אנו כמה חוסר הקשבה יש בין חלקי החברה השונים. כמה זלזול ולשון הרע, פירוד ואפילו רחמנא לצלן שנאה. כמה ארס מפעפע נמצא בתוך חיינו גם בתוך שלמי האמונה והמצוות, כמה קנאות וחוסר קבלה.
גם בציבור שומר התורה לגווניו השונים אין אחדות ואין נתינת מקום האחד לשני. הפירוד הרי הביא לחורבן בית שני, והוא השורש של שנאת חינם, שהאחד לא יכול לגור בכפיפה עם חברו, גם במובן הרוחני של המושג. מצער לשמוע כי בבתי מדרש מסוימים נעדרים ספרי בית מדרש אחר, גם אם לא חצו הם את גבולות השולחן ערוך וערכיו. הרי רק כך תתגלה האמת הגדולה והמורכבת.
ההתאחדות הירושלמית סביב הרוח הגדולה הנובעת מערכי הנצח, הכבוד ההדדי וההבנה העמוקה למהותו של העם לגווניו השונים. זהו המסר של יום ירושלים ושל חג השבועות, מתן תורה הבא בעקבותיו, להוריד את האידיאל של החיבור והאחדות אל תוך חיי המעשה ולהתחיל לבצע זאת בפועל ממש.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
