ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
גג המקדש, שהיה עשוי יריעות, הוא ורק הוא מכונה בכתוב משכן. וז"ל הכתוב: "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת" (שם כ"ו א).
יריעות אלה שימשו את עם ישראל במשך מאות שנים, לפחות עד חורבן שילה, אירוע שהתרחש 383 שנים לאחר הכניסה לארץ (14 שנים בגלגל ועוד 369 בשילה). וז"ל הרמב"ם: "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה"
(הלכות בית הבחירה פרק א ה"ב).
אם כך, בניית המקדש בימי שלמה המלך כמבנה עם גג קבוע הייתה חידוש גדול. צריך לנסות ולהבין מה ההבדל בין שני הכינויים: "מקדש" ו"משכן".
הביטוי מקדש שורשו הוא 'קדש' הביטוי משכן שורשו 'שכן'. כפי שכבר הסברנו בעבר קדושה מבטאת יראה וריחוק, מידת הדין וההבנה כי הקב"ה הוא גבוה מעל גבוה, בבחינת "לית (אפילו) מחשבה תפיסא ביה".
לעומת זאת, השכנת שכינה משמעותה קירבה ואהבה, עד כדי כך שלימדונו חכמי האמת כי "לית אתר פנוי מיניה".
אסור להתייחס לאלוקות רק באחת משתי הבחינות הללו. אם נדגיש רק את הקדושה, אנחנו עלולים ח"ו להפוך את עבודת ד' שלנו לסוג של מחקר פילוסופי קר, נטול רגש.
בסכנה זו כנראה הרגיש ה"בעל שם טוב" כשמשך את חסידיו לעבוד את הקב"ה תוך הדגשת הצד של ה"משכן". החסידות הדגישה הרבה יותר את הפן של "לית אתר פנוי מיניה" ואת חשיבות ההבנה שאפשר תמיד להרגיש קרוב אל הקב"ה. הדגש לשיטתם היה לא על: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" אלא על המשך הפסוק: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הגאון מוילנא חשש שדרך זו תוביל לקרבה יתירה ואם שכינה בכל מקום הרי שיכולים ורשאים לחפשה ולבקש את קרבתה גם במקומות המטונפים, ח"ו. לכן פירש הגאון את המושג כבוד לא כהשכנת שכינה אלא כהשגחה, שהוא בבחינת הפשטה עוד יותר גדולה של המושג נוכחות שכינה.
ברם, תלמידו הגר"ח מוולוזין כבר התקרב מחדש לדרכו של הבעש"ט בספרו נפש החיים. (כדאי לעיין במקורות המעניינים שהביא הגר"מ כשר בתורה שלמה (שמות (כרך ח) במילואים אות טו עמו' 251-248) בביאור מחלוקת הגר"א והגרש"ז מלאדי בענין זה).
נשוב עתה לבאר את חידושו של שלמה המלך ומשמעותו הרוחנית.
כאשר נבנה המשכן, הדגש היה על כך שהשכינה שורה עליו. הענן והאש שירדו מן השמים העידו על כך. כמובן שמשכן היה גם מקום קדוש שחלו עליו הלכות הרחקה, אבל המקום עליו נבנה המשכן לא נתקדש לדורות. כאשר המשכן נסע עם המחנה, מיקומו הקודם של המשכן איבד את קדושתו. כך היה גם בגלגל, בשילה, בנב ובגבעון. יריעות המשכן המיטלטלות היוו תזכורת קבועה לכך שהשכינה עלולה להסתלק אם ח"ו יחטאו ו"יגרשו" אותה.
שלמה ביקש להעביר מסר כפול כשבנה את בית:
הראשון - מקום המקדש - הר הבית נתקדש לעולם ולעולם יחולו עליו הלכות מורא מקדש.
השני - לעולם שכינה תשרה במקום זה. נסתיימה תקופת הנדודים וממילא אין כבר מקום ליריעות המיטלטלות, הגג הקבוע תפס את מקומן.
לצערנו, המסר הוטמע "יותר מדי טוב". עם ישראל הבין שאין זה משנה כיצד ינהגו ומה תהיה דרגתם הרוחנית כי לעולם יתקיים בהם "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הבה נתפלל כי נזכה להיות ראויים מחדש לזכות זו
ונהיה ראויים לחזות בעינינו בשוב השכינה בתפארתה לציון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
