ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
התורה המדריכה אותנו קבעה לנו מצוות וחוקים המתאימים להווייתנו החדשה, שכך נאמר בתרגום לפסוק הראשון "ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם" - "באילן דיניא די תסדר קדמיהון", מכאן ואילך סדר חדש של מדרגות ועדיפויות בחיינו. לא חיי גוף, הרכוש וחשיבותו עומדים במרכז, אלא עצמאותו של האדם קודמת לכל, זכות החופש של האדם ושלילת עבדותו הגופנית או הנפשית. לא ייתכן שאדם מישראל יאמר "אהבתי את אדוני" - אהבה וכפיפות עבד לאדון. גם במצוות אמה עברייה ראינו את המלצת התורה לא להשאיר אישה בעבדות אפילו בזמן קטנותה. התורה ממליצה לשאתה לאישה, להרים את כבודה ושאר המחויבויות שאדם מישראל מחויב לאשתו.
מעניין הדבר כי אין התורה כותבת בצורה מסודרת את החובות בין איש לאשתו, כאילו יש בזה עלבון לאיש ולאישה גם יחד. ציפייתנו הטבעית שכל אחד מבני הזוג יתמסר במידת יכולתו לטובת בן או בת זוגו מעבר למחויבות רשמית. גם בדיני נזיקין הזכירה התורה את ארבעת אבות הנזיקין: השור, הבור, המבעה והאש, ולא הזכירה אדם שמזיק, שלכאורה לא ייתכן שאדם מישראל ירים את ידו על חברו או יזלזל ויקלקל בידיים את עמלו ורכושו של אחד מבני עמו. רק בדרך של חוסר השגחה יכול להיות שתבוא תקלה, וגם עליה מחייבת התורה להיזהר ולשלם את כל הנזק היוצא במיטב התשלומים.
גם בסדר הנהגת הציבור קבעה התורה סדרים קבועים שאין לפרוץ אותם בטענות ומענות: "אחרי רבים להטות". השופטים בעצמם הוזהרו בכפל זהירות בשמירת הצדק וטהרתו, לא לקבל עד חמס, לא להטות את המשפט בגלל רחמים על העני, "מדבר שקר תרחק... ושוחד לא תיקח... וגר לא תילחץ". במקום לעסוק בדיני מזיק הרחיבה התורה בדיני השומרים, לאמור, גדולה אחריות להגן ולשמור על רכוש הזולת ולא להסתפק בזהירות מלהזיק ולחבל בעצמנו. בחיי הפרט ציוותה התורה להתנהג בקדושה, להימנע מבשר טריפה ומאכילת בשר בחלב על מנת שהתאווה למילוי הכרס לא תשפיל את אישיותנו.
עוד מצוות רבות קיבלנו בפרשת משפטים שכולן באות לבסס את חיי הצדק של אנשי קודש. לעומת שבע מצוות בני נח הפשוטות שהכרנו מקודם, אנו נדרשים כאן לדקדוקים מוסריים המיועדים לעם קדוש השופע חוכמה ובינה לעיני כל העמים. מתוך כך אנו זוכים לשמוע בסיום הפרשה את תיאור עלייתו של משה אל המרום להביא משם עדות נצח לאותו המעמד הנשגב, שתקבע בתוכנו לעולם את אור ה' ותורתו שתלוה אותנו לאורך ימים.
האור הגדול ששופע ממעל על נשמותינו מקבל כהד לעומתו את האור הנובע מתוכנו. כאשר אנו שומעים את ישראל אומרים את אותן מילות הגדולה והנצח "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", כאן אנו מתכוננים לקראת קבלת דבר ה' הנכתב בלוחות הקדושים ולסדר הבניין והמערכת ששם ישכנו הלוחות ומשם יקרינו ויזהירו על ישראל ועל העולם כולו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
