ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הוא החליט, יחד עם כמה חברים, לנסוע מיד עם צאת השבת במכוניתו של אחד מהם, בתקווה שאיחורם יהיה קטן ולא משמעותי. הם עשו כן, הגיעו באיחור מה, התיישבו והאזינו לדבריו של הרב וולבה המסבירים איך להתמודד עם יצרו הרע של האדם ומתווים דרך לעבודת ה' אמיתית. הדברים היו נפלאים, ואט אט חדרה בתוך יהודה ההכרה: זהו זה, הוא יהיה הרב שלי! אחרי השיחה חזרו יהודה וחבריו לישיבתם. הוא החליט שבפעם הבאה ייקח את הווספה שלו וייסע מיד עם צאת השבת מבלי לחכות להתארגנות חבריו, וכך יחסוך זמן ויצליח לשמוע את השיעור מתחילתו.
ביום חמישי קודם השבת הוא נכנס לבקר את בת דודתו. כאשר יצא מביתה גילה לצערו כי הווספה שלו נעלמה. הוא חיפש אחריה בכל מקום אפשרי, אך לשווא. אז נזכר בדברי הקונטרס 'משיבת נפש' מאת רבי נחמן מברסלב שבו נכתב כך: "אם מתעורר אדם לתשובה, אזי כשרוצה ליכנס בעבודת ה' ולנסוע לצדיק מתגבר עליו יצר הרע יותר גדול. על כן צריך בכל פעם התגברות ביותר והתחזקות כנגד יצר הרע החדש שמתגבר עליו בכל פעם. ומזה בא מה שלפעמים כשנתעורר האדם לנסוע לאנשי אמת יש לו תשוקה, ואחר כך כשמתחיל לנסוע נחלש חשקו, ולפעמים כשבא לצדיק בעצמו נופלת תשוקתו לגמרי. כל זה נמשך מבחינת הנזכר לעיל כי תכף כשנתעורר לנסוע לצדיק האמת, אזי המית יצרו הרע שהיה לו בתחילה, ואחר כך כשרוצה לנסוע נתהווה לו יצר הרע חדש, חזק מאשר בתחילה כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. על כן מי שרוצה לקרב את עצמו לשם יתברך באמת צריך התחזקות חדשה בכל פעם נגד היצר הרע החדש שמתחדש לו בכל פעם".
ואז חשב יהודה: "זו פשוט מניעה! היצר הרע מערים עלי קשיים בגלל שאני משתוקק להתקרב לרב שמחזק אותי בעבודת ה'". הוא החליט בעקשנות כי בשבת הקרובה ילך ברגליו לישיבה לשמוע את השיחה, וכך יגיע בדיוק בזמן. בשבת לאחר מנוחת הצהריים הוא קם בזריזות ויצא החוצה. עיניו חשכו מראות: השמיים היו קודרים ועננים כבדים כיסו את כל האופק, גשם עז עמד לרדת בכל רגע. באופן טבעי עלתה בראשו מחשבה לוותר על השיחה, אבל כאשר נזכר בדברי 'משיבת נפש', התלבש ויצא לדרכו.
השמיים הלכו והשחירו, והמחשבה כי הליכה בת ארבעים וחמש דקות אינה דבר מומלץ במזג אוויר כזה חלפה בראשו, אך הוא המשיך ללכת. אז נפתחו ארובות שמיים ומטר עז ניתך ארצה. הוא התחבא מתחת לסככה של תחנת אוטובוס. המקום היה קרוב מאוד לביתה של בת דודתו. "אכנס לביתה", חשב לעצמו, "וכאשר תצא השבת אמשיך לשיעור בנסיעה".
אולם קול עקשן ולא מובן אמר בתוכו: המשך הלאה! והוא המשיך ללכת תחת מטר הגשם העז כשהוא נרטב עד לשד עצמותיו. לפתע, באורח פלא, הגשם נחלש בהדרגה עד שפסק כליל. כאשר הגיע לאזור בנייני האומה החל ללכת על המדרכה הרחבה. לפתע ראה מולו דבר מוזר:
במרכז המדרכה עמדה הווספה שלו!
הוא רעד בכל גופו, כאילו שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד לעולם הזה ונגלה אליו.
"אולי אשאר ליד הווספה ואשמור עליה עד מוצאי שבת", חשב ברגע הראשון לאחר שנרגע, אך מיד התעשת ואמר לעצמו: "ממשיכים לשיחה!" הוא המשיך והגיע בזמן למקום. באותה שיחה דיבר הרב וולבה על כך שכאשר האדם פועל כנגד טבעו הוא זוכה לגילויים מעל לגדרי הטבע.
במוצאי שבת חזר יהודה למקום הווספה. היא עמדה במקומה, מוכנה לנסיעה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
