ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפרשתנו, פרשת יתרו, אנו זוכים ל'יום חתונתו' זה 'מתן תורה', מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדברות, המהווים יסוד כולל לכל התורה. במעמד זה עוסקים רבים, שהרי הוא משול לשמחת החתונה ושבע הברכות, הנחגגות ברוב עם.
אולם, בסוף הפרשה, 'מתחבאות' להם כמה מצוות 'רגילות', המהוות את תחילת הפירוט של כל התרי"ג מצוות ה'יום – יומיות'. והנה, המתבונן באותם מצוות יגלה שכולן עוסקות בבית המקדש, חלקן בגלוי וחלקן במרומז.
הראשונה שבהן היא הציווי: "לא תעשון איתי אלוהי כסף, ואלוהי זהב לא תעשו לכם". מבאר רש"י, שהפסוק הזה בא ללמדנו, שאם יעשה אדם את הכרובים העומדים בקודש הקודשים מכסף במקום מזהב, הרי שיצר אלילים חדשים. והאיסור לעשות 'אלוהי זהב' בא ללמד שאם יוסיף ויעשה האדם כרובים נוספים על הכרובים שנצטווינו עליהם, הרי עשה אלילי זהב. וכן מי שעושה כרובים בבית כנסת הרי אלו – אלילים.
ועומק גדול יש בכך, שהמצווה הראשונה שהצטוו ישראל בתחילת החיים היום – יומיים עם ה' עוסקת בכרובים. הכרובים מציינים את הקשר הישיר של ישראל עם ה'. פני הכרובים היו איש אל אחיו, ומבארת הגמרא, שבשעה שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים אחד אל השני ומחבקים זה את זה, ואילו בשעה שהיו, חלילה, עוברים על רצונו של מקום, היו הכרובים מפנים גב זה לזה.
ויותר מזה – הכרובים מציינים את העובדה שהקב"ה מתגלה בעולם בפועל, כביכול, בצורה מוחשית דרך ישראל. הרי האמירה, שאם יעשו כרובים בבית כנסת מחוץ לבית המקדש, הכרובים הללו יהיו אלילים, מעלה את התמיהה העצומה – ובמקדש, מדוע הכרובים אינם אלילים?
והתשובה היא, שבמקדש, ורק במקדש, יש צו ה' שיהיו כרובים והם אינם אלילים, ללמדך עד כמה התגלות ה' במקדש גדולה ומוחשית, עד שכביכול מציירים אותה בצורה מוחשית.
מכאן למדנו, שהשראת השכינה בבית המקדש היא ההמשך היום- יומי של התגלות ה' לעולם במעמד הר סיני. ועוד למדנו, שכשם שהביטוי המעשי לקשר שבין ישראל לה' נמצא רק בקודש הקודשים, מקום נסתר ופנימי שרק הכהן הגדול נכנס אליו פעם אחת בשנה, כך קשר קרוב ואמיתי (והדברים חשובים במיוחד בקשר שבין איש לאשתו) מצוי דווקא בקשרים נסתרים ומוצנעים, וההחצנה פוגעת ומקלקלת אותם.
ונזכה לשיבת השכינה לציון, והכרובים ישובו אלינו ופניהם איש אל אחיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
