ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אינני מתייחס למי שרחוקים מחיים של אמונה ומצוות, אלא דווקא למי שאכן מקפידים על תפילות 'ערב ובוקר בכל יום תמיד'. האם התפילה היהודית היא באמת אוסף של 'מנטרות' תפילה יהודיות?
אכן, ישנם החושבים כך, ומאמינים שהתפילה היהודית היא אוסף של סיסמאות קדושות שחוברו על ידי אנשים יודעי סוד, הבקיאים בחוכמת הנסתר היהודית. מבט שכזה על התפילה היהודית ניתן לשמוע לא פעם מצעירים השבים מהמזרח הרחוק ולמדו להכיר את החשיבה הדתית באותן ארצות. גישה דומה ניתן למצוא גם בקרב חכמי קבלה יהודים, ועל פניו יש להם לא מעט סימוכין בהוויית התפילה.
אך הרבגוניות בעולם המחשבה היהודי שלנו היא חשובה ומפרה ויוצרת עומקים חדשים של יצירה. השאלה החשובה מאוד שתמיד תעלה היא מה הם גבולות המסגרת שבתוכה חשיבה או הנחה היא לגיטימית ומה נמצא כבר מחוץ לגבולות אלה.
לשאלה זו התייחס אחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו והגדיר זאת כך: היהודי מניח תפילין, תפילין של יד ותפילין של ראש, בשניהם מונחות אותן ארבע הפרשות: 'קדש לי', 'והיה כי יביאך', 'שמע', 'והיה אם שמוע'. ההבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש מתבטא בכך שבתפילין של ראש כל פרשה כתובה על קלף נפרד וב'בית' נפרד, ואילו בתפילין של יד כל ארבע הפרשות כתובות על קלף אחד ומונחות גם בבית אחד. הרבגוניות בחשיבה היא לגיטימית, כל זמן שהמעשה הוא אחד. לא משנה מה תהא דעתו ומה צבע או סוג הכיפה שחובש האדם לראשו, אם הוא מניח את אותן התפילין ומתפלל את אותן התפילות הריהו חלק מבית המדרש.
בקרב רוב הפרשנים והוגי הדעות באמונה, סידור התפילה הוא הרבה מעבר לאוסף של סיסמאות, חשובות ככל שתהיינה. סידור התפילה הוא קודם כל 'ספר האמונה' היהודי: כל פרק, כל פיסקה וכל אמירה מכילים בתוכם מעקרונות האמונה. לא רק 'האני מאמין' - 'י"ג עיקרים' הם עקרונות היהודית, אלא כל ברכה מברכות ה'שמונה עשרה' מבטאת עיקרון מעקרונותינו. 'ברכת האבות': בחירת ה' באבות – בעם ישראל - בני אברהם, יצחק ויעקב. 'ברכת גבורות': האמונה בתחיית המתים, וכך הלאה.
היהודי שעומד בתפילה אומר: אני מאמין באמונה שלמה במה שאני אומר - אני מאמין בעקרונות היהדות שאני מביע בתפילתי.
אכן, ישנה חובת תפילה, וכיהודים חינכו אותנו וכך אנו מחנכים ל'נעשה ונשמע' – קודם נעשה, נקיים המצווה, ולאחר מכן נשמע – נלמד. אולם הדברים אינם מסתיימים בנעשה, וחובת הנשמע היא לא פחות מהנעשה.
אז נעשה – נתפלל, ונשמע – נלמד את האמונה שבתפילה. כך תהפוך התפילה, כל תפילה, לא לעול מטריד מעיק אלא למפגש יומיומי, באמצע מירוץ החיים, של מבט קצת יותר עליון ומרומם על המציאות. מאיפה אנחנו באים – ולהיכן אנחנו הולכים. גם עם ישראל כאומה, וגם אני כיחיד המתמודד עם אתגריו היומיומיים. כך תהפוך התפילה לפרי היום, ולא לחוויית "בוא ננקב את הכרטיסייה" של החוב הדתי-החברתי שלי...
הכותב הוא ראש המכינה הקדם-צבאית בראש פינה ומחברו של סידור התפילה המבואר 'אליך תפילתי'
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










