האם המשפטים נועדו לשופטים?

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
ענג שבת

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
משפטים

1159

2 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מייד לאחר מתן תורה פרשת משפטים מתחילה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".
שתי שאלות עולות על פתיחה זו:
א. מדוע בחר הקב"ה להתחיל דווקא מהמשפטים שבין איש לרעהו ולא ממצוות העוסקות בתחומים אחרים?
ב. מדוע פתיחת הפרשה אינה הפתיחה הסטנדרטית למצוות אחרות בתורה, כגון: 'וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תקנה עבד עברי...' וכדומה? לא מצאנו עוד מצוות שבפתיחתן נאמר "תשים לפניהם".
כדי להשיב על השאלות ניזכר במה שאירע לפני מתן תורה. הסיפור האחרון עסק במשה שישב לשפוט את העם: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱ-לֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח, טו-טז). כבר לאור זאת ניתן לומר בפשטות שהקב"ה בחר לפתוח את רשימת המצוות בנושא שהעסיק במיוחד אז את בני ישראל.
אבל אולי ניתן לומר יותר מכך: יתרו, כזכור, הציע למנות שופטים כדי להקל על משה, ובעצם משמעות ההצעה היא שידיעת המשפט לא תהיה נחלתו של משה בלבד. ומה הייתה עמדתו של הקב"ה בעניין? לא שמענו שמשה נמלך בשכינה וקיבל אישור לפעול כך. נראה שפרשת משפטים היא עצמה תגובת ה' להצעה, ובה מתברר כי הקב"ה לא רק מקבל את עצת יתרו, אלא אף מרחיב אותה. הביטוי "לפניהם" מדגיש שהמשפטים נועדו לכלל ישראל, שהרי כאשר אתה שם משהו בפני קבוצה, אינך יכול להחליט מי ייטול אותו. אם כן בעוד יתרו הציע ללמד שופטים משפטים, הקב"ה הרחיק לכת עוד יותר, וקרא למשה ללמד משפטים את כל עם ישראל. בישראל כל יהודי פשוט, הלומד את פרשת משפטים או את משניות סדר נזיקין, הוא מעין "סטודנט למשפטים". ומדוע באמת צריך כל העם ללמוד את משפטי ה'? ייתכן שאם העם כולו יֵדע את המשפטים, מראש הוא יפעל בהתאם לנורמות המוסר הא-להי המשתקפות בהם, וכך ממילא יהיו פחות ריבים ודינים.
ראינו אפוא שפרשת משפטים הופכת את המשפט בעם ישראל לעממי, וזאת בניגוד למשפטים אחרים שהם נחלתם של משפטנים מפולפלים ואליטיסטיים. ברוח זו ניתן לעמוד על הבדל נוסף בין משפט התורה למשפטים אחרים, הבא לידי ביטוי בדרש על המילים "אשר תשים לפניהם" המובא ברש"י: "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". שמא זהו ציווי גם על זמינות מערכת המשפט לכל שכבות החברה. עיקרון הזמינות אינו דבר המובן מאליו בכל מערכת משפטית; אדרבה, במערכות רבות יש צורך להוציא הוצאות רבות, להשקיע בייצוג מקצועי, להמתין זמן רב עד לקבלת פסק דין וכו'. בניגוד לכך, התורה מעוניינת במשפט עממי וזמין לכל נצרך.
מוכר הדיון הישן בשאלה אם מותר לבעלי דין להידיין בפני בתי משפט שאינם דנים על פי התורה, דיון הקשור לפסוק הראשון בפרשת משפטים. נראה לי כי לעתים ישנן שאלות הלכתיות שהזמן נותן להן תשובות. היו זמנים שבהם לא היו די בתי דין זמינים לדיני ממונות, ואזי היה מקום לדיון זה. אולם היום כשבתי דינים מודרניים הדנים על פי התורה הפכו ב"ה להיות מצויים בכל עיר ופלך, וניתן להידיין בפניהם בקלות, בזול, במהירות ובעממיות, ממש "כשולחן ערוך", השאלה הופכת להיות במקרים רבים לא רלוונטית.
בתי הדינים הללו, מעבר לעובדה המרכזית שהם דנים על פי המוסר הא-להי שבתורה הבא לידי ביטוי בשולחן ערוך, מיישמים את ההוראה של התורה שהמשפטים יהיו "לפניהם" - כשולחן הערוך.