ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
למדנות שאיננה מלווה במסורת ובמנהגים חברתיים נוטה ליצור השקפת עולם מעוותת וצרה ולהוביל להתנהגות מוזרה, לגישות חריגות ואפילו לאלימות שאין לה שום הצדקה, מאחר שבמהותה היא מנוגדת למערכת הערכים של התורה שקובעת את ההלכה ואת החיים היהודיים הראויים. פרופ' חיים סולובייצ'יק, במאמרו המשפיע לפני עשרות שנים, ציין שהיהדות האורתודוכסית אחרי השואה הפכה מדת מבוססת לדת שבה שולט הספר. בכך הוא בעצם טען ששרשרת המסורת החברתית שהדריכה את החיים היהודיים במשך מאות שנים בגולה נותקה, הושלכה הצדה, ובתוך זמן קצר אפילו קיומה יישכח מלב. זה סיכום מדויק למדי של המצב בעולם היהודי הדתי היום.
השואה היא סיבה עיקרית לשבירת שרשרת המסורת בחברה היהודית של ימינו. האנשים שהיו נושאי המסורת נרצחו. 98 אחוזים מיהודי ליטא נרצחו על ידי הגרמנים, הבולשביקים הרוסים והליטאים. הניצולים מצאו את עצמם בחברות זרות, עקורים ולרוב בלי יכולת לספר על החוויות שעברו ועל חייהם הקודמים. לכן הם לא סיפרו איך התנהלו החיים בליטא ומה היו המנהגים החברתיים והשקפות העולם שם. 95 אחוזים מיהדות פולין ואוקראינה הושמדו באופן דומה, וגם כאן הניצולים לא היו מוכנים או מסוגלים לשחזר את תנאי החיים של מזרח אירופה, שבה שגשגה משפחתם והמסורות החברתיות שלהם פרחו.
אלה שעלו לישראל מצאו את עצמם במלחמת תרבות עם החילוניים, האתיאיסטים, הממסד השמאלני ששלט אז ביישוב ובמדינה הצעירה. באמריקה מצאו הניצולים את עצמם בחברה שעודדה אותם לשכוח את מנהגי העולם הישן ותמכה בתפיסת "כור היתוך", בהיטמעות והתבוללות מלאה בחיים האמריקנים. בדרך זו נולד בעולם היהודי-דתי "היהודי החדש": יהודי ששמר מצוות, למד תורה והיה מוכן להגן על אורח החיים התורני, שקם מחדש כמעט כנגד כל הסיכויים, בכל אמצעי שעמד לרשותו. אך ל"יהודי החדש" הזה לא הייתה שום מסורת חברתית יהודית שלימדה דפוסי ההתנהגות. במקום מסורת הוא קיבל, או יצר לו, אגדות, סיפורים ומיתוסים, ובנה את החברה שלו סביב אשליות ובדיות. זה מה שהוביל למבוי הסתום ולבעיות החמורות שאיתן אנחנו מתמודדים היום בכל היבט של חיי החברה היהודיים, בעיות שדחפו אותנו להקצנה מפני שתחושת הנורמאליות והפרופורציות שהמסורת תמיד העבירה לדור הבא הושמדה.
לקלחת הזאת של החיים היהודיים הדתיים נוסף בואן של תנועות ש"החזירו" בהצלחה אלפי ילדים של משפחות יהודיות מתבוללות או לא דתיות לאורח חיים של קיום המצוות ולימוד תורה. האנשים הנפלאים האלה הגיעו, מטבע הדברים, בלי שום מסורת משפחתית או חברתית. ברוב המקרים גם אלה שהיו המורים והמדריכים שלהם לא קיבלו, כחלק מהחינוך שלהם, מסורת של נורמות חברתיות יהודיות. אנשים שחזרו בתשובה נמשכו לא פעם לעבר כתות קיצוניות בחיפוש אחר נשמה ורוחניות. קבוצות שבמזרח אירופה היו מיעוטים קטנים - ישיבות שוליים, אידיאליסטים קיצוניים - הפכו עכשיו לזרם המרכזי בעולם היהודי הדתי.
גם האנדרלמוסיה הפוליטית הממושכת והאינסופית שמאפיינת את החיים של החברה בישראל תרמה לכך שקבוצות ורעיונות שוליים ונטולי מסורת הפכו לזרם המרכזי כאן. כך קרה שהמסורות החברתיות של היהודים בנוגע לסוגיות חברתיות רבות נשכחו או עוותו לבלי הכר. הקושי ליצור השקפת עולם חדשה ומאוזנת ואיתה נורמות חדשות להתנהגות חברתית, מסורת חדשה אם תרצו, הוא עצום. אבל אם אנחנו רוצים שהחיים היהודיים הדתיים ישגשגו ויצליחו פה זה משהו שאנחנו מוכרחים לעשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
