ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- ספריה
- הלכות חגים
- יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פריחה בת אסתר
תרנגולי כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).
ב. מי שאין ידו משגת יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה, אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'" (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).
ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).
ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".
זמן הכפרות
ה. הזמן הטוב לכפרות הוא בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר שהיא עת רחמים ורצון, אמנם אם יש חשש שבשעה זו יתרבו האנשים והשוחט לא ישחט כראוי בבדיקת סכין וכדו', לא ישחט בשעה זו, שלא יצא שכרו בהפסדו אלא ישחט בכל יום אחר מעשרת ימי תשובה (בא"ח וילך ב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' א).
ו. אם אין שוחט מומחה או שאין לאשה פנאי לנקות ולהכשיר את העוף כדין בשרייה, מליחה והדחה, מוטב שלא יכנסו לספקות בערב יום הכיפורים ויעשו כפרה בכסף (אחרונים).
ז. כששוחטים בלילה צריך להקפיד לשחוט במקום מואר כדי שהשוחט ישחוט כראוי. ויקפיד לשחוט אצל שוחט שהוא ירא שמים, ושיבדוק סכינו היטב קודם שחיטה ואחריה, כדי שיראה שהעופות נשחטו כראוי (בא"ח וילך ג).
ח. טוב שתהא השחיטה תיכף לאחר סיבוב ה"כפרות", וישתדל האדם ששוחטים עליו לכסות את הדם בברכה (עיין בא"ח וילך ג. כה"ח תרה ס"ק יא).
סדר הקפת הכפרות
ט. לוקחים את העוף ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים את הנוסח שבמחזור. ואם מישהו מבני הבית לא נמצא אפשר להקיף מעל אחד החפצים האישיים שלו. וכן יעשו אם אחד הילדים מפחד מסיבוב הכפרות (כה"ח שם ס"ק ג).
י. כשעושה כפרות לעצמו ולבני ביתו, יעשה לעצמו תחילה ואחר כך לאחרים, כדרך שנאמר בכהן הגדול ביום הכיפורים שמכפר בעד עצמו וביתו תחילה ואחר כך בעד כל ישראל (כה"ח שם ס"ק טז).
יא. העושה כפרות בכסף, יאמר "זה חליפתי תמורתי כפרתי (ר"ת חת"ך שהוא שם קדוש ולא יאמרו בפיו, רק יהרהר בו) זה הכסף ילך לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום" ויאמר כן ג' פעמים. ואם עושה כפרה לאחרים יאמר "זה חליפתכם תמורתכם כפרתכם וכו'" וישנה את הנוסח לפי מי שעושה בשבילו כפרות. ויתן את הכסף מיד לצדקה (כה"ח תרה ס"ק יא).
מה עושים עם העופות
יב. יש נוהגים ליתן את עופות ה"כפרות" לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון וליתן את הממון לעניים (כה"ח תרה ס"ק כז ועיין שו"ע ס"ע א ברמ"א).
יג. נוהגים לזרוק את בני המעים של העופות (עיין רמ"א תר"ה א' ובמפרשים שם).
יד. אם נמצא התרנגול טרף, כדאי ליקח אחר במקומו אך אין חיוב בדבר. ואת מחיר העוף יתן לעניים. אמנם אם לא נשחט כראוי ונתנבל צריך לקחת עוף אחר כיוון שלא נתקיימה בו השחיטה (שו"ת תורה לשמה סי' קנה. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' יג).
כיסוי הדם
טו. יכין בעל הבית חול או עפר לפני השחיטה שלתוכו ישחט השוחט, וּהנחהּ זו היא התחלת המצווה של כיסוי הדם כיוון שצריך להיות עפר מתחת לדם ועפר מעליו. ואחר השחיטה ישתדל אדם לקיים מצוות כיסוי דם בברכה בשעה זו של כפרות. ויקח בידו עפר (לא ברגלו). ולפני שיכסה את הדם יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר" (כה"ח תרה ס"ק טו בא"ח וילך ג).
טז. יכול כל אחד מבני הבית לברך לכסות בעצמו את הדם של העוף שנשחט בשבילו (עיין כה"ח שם. בא"ח וילך ג).
תשובה בכפרות
יז. בשעת הכפרות לא יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשוב כי מה שעושין בעוף הזה ראוי לבוא עליו בעוונותיו, והם ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ויחשוב בליבו :
כששוחטים את העוף הרי זה כמו הרג.
ותפישה בצוארו, כחנק.
וכשזורקים את העוף לארץ, הרי זה כסקילה
ובישול וצלייה באש, ה"ז כשריפה. (קיצור השל"ה מסכת יומא. כה"ח שם ס"ק י).
וכן יהרהר בתשובה בשעה שעושה כפרות בכסף כשמסובב את הכסף מעל לראש. והקב"ה ברחמיו יקבל תשובתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













