ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בפרשת השבוע המילה "מקץ" מציגה בפנינו שינוי חד בנסיבות חייו של יוסף, מעבר מבית האסורים לתפקיד משנה למלך מצרים. במסורת היהודית המילה הזאת משמשת לתאר את סוף תקופת הגלות והקשיים של עם ישראל ואת תחילת הגאולה וימות המשיח שלהם אנחנו מחכים כל כך הרבה. מההבנה הזאת של המילה "מקץ" כפי שהיא מופיעה בתורה ובמסורת היהודית משתמעת ההבנה שדבר איננו ודאי, וגם מה שנראה מתמשך וקבוע הוא תמיד זמני וניתן לשינוי. בחיי האדם רק חוסר הוודאות הוא ודאי. תמיד יש סוף להווה שמפנה את מקומו לעתיד חדש, טוב או טוב יותר.
בדרך זו, מילה קטנה זו בעברית שמה ללעג את כל תחזיות המומחים בכל תחום, מפני שכל ההצהרות האלה מבוססות על עבר והווה ידועים, אך אלה מסתיימים בסופו של דבר, והעתיד נשאר חתום לעד. כולנו מומחים במבט לאחור. נדיר שאנחנו מצליחים לראות את העתיד בצורה משמעותית בכל תחום של הפעילות האנושית, בחיים האישיים או הלאומיים.
כל זה נכון ביחס לאנושות באופן כללי. זה נכון שבעתיים כשמדובר בעתיד של העם היהודי וארץ-ישראל. רק עקשנים בלתי נלאים יתעקשו שהדרך של הסכמי אוסלו עוד לא הגיעה אל סופה. רק חילוניים אדוקים ונבערים ביותר בתורה וביהדות מאמינים שיש פיתרון "לבעיה היהודית", מבחינה פנימית וגם חיצונית. בדור שלנו הקיץ הקץ על רעיונות, אידיאולוגיות ותנאים רבים שהיו אמורים להימשך מאות שנים לתוך העתיד. כל המבנה הכלכלי של העולם נמצא עכשיו תחת איום נורא, משהו שכלכלנים מומחים אמרו לנו שלא יקרה לעולם: קץ לשגשוג שמונע על ידי צריכה וחובות. הרייך של היטלר היה אמור להחזיק מעמד אלף שנים, והתיאורית הכלכליות של מרקס היו אמורות להביא שלום נצחי, הגינות ועתיד בטוח וקל לחיזוי.
העולם פועל כאילו המילה "מקץ" איננה קיימת בלקסיקון שלו. זאת הטעות הטרגית העיקרית של החברה האנושית, מפני שהטעות הזאת מאפשרת תכנון לקוי, ביטחון מופרז וגם ודאות צדקנית ונפוחה שמבוססת על ההנחה הכוזבת שנסיבות ותקופות אינן משתנות או מסתיימות.
פרשת השבוע חוזרת ומדגישה את העובדה הזאת של הקיום האנושי, גם אם לא נוח לנו להכיר בה. בפירוש שמציג המדרש לפרשת השבוע הוא אומר "קץ שם לחושך". מי ייתן והקב"ה ישים קץ כזה גם לתקופה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
