ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש אמנם פירושים רבים בתלמוד ובמפרשים שעוסקים בסיבות לדעות השונות האלה, אך ההסבר שתמיד נראה לי הכי רלוונטי הוא שבית שמאי תמיד עוסקים בכוח, בפוטנציאל, ואילו בית הלל עוסקים במציאות, במה שקיים בפועל. כך בלילה הראשון של חנוכה יש פוטנציאל לשמונה ימים של חנוכה שעתידים לבוא, ולכן בית שמאי אומרים שיש להדליק את כל שמונה הנרות. אך בית הלל מתייחסים למציאות, ומאחר שהמצב הקיים בפועל שהוא שרק יום אחד של חנוכה הגיע, יש להדליק בערב הראשון רק נר אחד. שתי ההשקפות השונות האלה קובעות, כמובן, גם את מספר הנרות שיש להדליק בכל הימים הבאים של חנוכה.
מטרתו של התהליך ההלכתי היא להגיע לפסיקה מעשית שתקבע איזו משתי הדעות הסותרות תהפוך להלכה, למה שיתקיים ביהדות הנורמטיבית. ההלכה מלמדת אותנו שאנחנו הולכים לפי דעת בית הלל בקיום מצוות הדלקת נרות חנוכה. עם זאת, גם מהדעה של בית שמאי אין להתעלם ואסור לבטל אותה לחלוטין. התלמוד אומר לנו שגם הדעות של בית שמאי וגם הדעות של בית הלל הן "דברי אלקים חיים". בני האדם יכולים, למעשה, ללכת רק לפי דעה אחת, ונקבע שהלכה כבית הלל, וכך נוהגת המסורת והחברה היהודית.
אנחנו מצווים שלא לשכוח את ערך היסוד שמייצגת דעת בית שמאי. חברה שחיה רק בהווה ומתעסקת אך ורק במציאות שבה היא חיה, תאבד, בסופו של דבר, את רוחה, ואת הדחף וההתלהבות שלה. נדיר שמעשיות מולידה חידושים והמצאות. היצירתיות נובעת מאינטואיציה, מראיית הפוטנציאל, ואם תרצו, מחלומות ואידיאלים שטרם הוגשמו.
פעמים רבות, בתחום החינוך, הכישלון של בית ספר או מורה, ולכן גם של התלמיד, נובע מכך שהם רואים את התלמיד רק במצבו הנוכחי במציאות ומתעלמים מהפוטנציאל הגדול הגלום בילד. עת כיהנתי בראשות ישיבה במונסי, ניו-יורק, הזהיר אותי החכם הגדול הגאון הרב יעקב קמינצקי זצ"ל לנהוג באורך-רוח בתלמידים שובבים. הוא אמר לי שאסור לסלק אותם מבית הספר חיש מהר, מפני שלא פעם דווקא לתלמידים שובבים יש פוטנציאל גדול שמתממש בהמשך החיים ומביא תועלת גדולה.
ימי החנוכה מייצגים שילוב של שני הערכים החיוניים האלה בחיים הפרטיים והלאומיים של העם היהודי. הניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים-הסורים עובדי האלילים היה עניין חיוני, מעשי ומציאותי. הוא השיב ליהודים את הריבונות היהודית על ארץ-ישראל, ובזכותו השלטון היהודי בה נמשך יותר ממאה שנים, עד בואם של פומפיי והרומאים לארץ. לכן יש לציין בחנוכה את הניצחון הצבאי והמעשי הזה.
חנוכה מייצג גם את גאולת בית המקדש ואת המשך עבודת הקודש שבו. קדושה והישגים רוחניים יש למדוד תמיד לא רק במונחים של ההווה אלא גם בפוטנציאל הבלתי מוגבל שלהם גם לדורות הבאים. נרות חנוכה שהודלקו לפני כמעט 2,200 עדיין דולקים בחנוכיות בבתינו ובארצנו היום. נס פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים הוא סמל לפוטנציאל הבלתי מוסבר של העם היהודי וליכולתו להתקיים ולשגשג גם בלילה האפל של הגלות האיומה.
לפיכך בחנוכה אנחנו מצווים להיות מעשיים ומציאותיים בהתנהגות ובמעשים שלנו, אך חנוכה גם מלמד אותנו לראות מעבר לרגע ולהבחין בפוטנציאל הגדול שטמון בעם היהודי ובחברה היהודית ולשאוף להוציא אותו מן הכוח אל הפועל. אל לנו להרשות למציאות של הבעיות והקשיים שעומדים בפנינו להאפיל על פוטנציאל הכישורים והקדושה שנמצא בתוכנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
