ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- המפקד בהלכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַ-ה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַ-ה'" (שמות ל' יב-יג).
רש"י במקום מעיר, "כשתחפוץ לקבל סכום מניינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם". מדייק ה"שפתי חכמים" בשם הרא"מ "והא דנקט רש"י לשון שלילה - אל תמנם לגלגולת ולא נקט לשון חיוב... לומר - לא שהוא מצוה למנותם כדי שיעשו האדנים, אלא תחבולה שלא ישלוט בהם עין הרע והוא הדין על ידי דבר אחר חוץ מחצאי שקלים יכול היה למנותם...". כוונתו נראית ברורה, שעיקר הקפדת התורה על אינה אלא על מניין לגולגלותם, ועל כן כל שמונה על ידי דבר אחר הרי זה מותר. זו גם דעת רב אחאי גאון (כנראה) בשאילתות על פרשת כי תשא (סד) וז"ל: "דמחייבין דבית ישראל למעבד מצוות שקלים שנאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם...ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם". הנצי"ב בפירושו "העמק שאלה" מקשה, והלא היה צריך "בעל השאילתות" לצטט את הפסוק הבא "זה יתנו, כל העובר..." שממנו למדו הפוסקים את החיוב למצוות "מחצית השקל" לדורות ומדייק הנצי"ב מכאן שלדעת "בעל השאילתות" פירוש הפסוק הוא כך "בשעה שיתנו צריכים להיזהר שלא יהיה נגף... וטוב שיתנו בשעת המנין להינצל מן הנגף...". מכאן מפורש שלדעתו אין איסור במפקד אלא במנין לגולגלותם ולא על מנין באופן אחר (עמוד הימיני שם סע' ב).
אלא שעל פירוש זה קשה מאוד מהסוגיא שהבאנו ממסכת יומא (דף כב ע"ב). שם הסוגיא מביאה כמקור שאסור למנות את ישראל את מעשהו של שאול המלך שמנה את ישראל באמצעות טלאים לפני מלחמתו בעמלק. לכאורה הסוגיא מתעלמת מפסוקים מפורשים בפרשת "כי תשא" ומעדיפה על פניהם "דברי קבלה" ?! ועוד קשה שעיון בדברי הרא"ם עצמם (ולא כפי שהם מובאים ב"שפתי חכמים") מגלים שדעת רש"י שונה. וז"ל הרא"ם:
"ומה שהאריך (רש"י) לומר אל תמנם לגלגלת בשלילה... הוא כדי להודיע שכוונת הכתוב בקבלת מנינם על פי מניין חצאי השקלים, אינו אלא שלא... תשלוט בהם עין הרעה... והוא הדין על ידי דבר אחר חוץ מחצאי שקלים, אלא מפני שעל ידי חצאי שקלים יעשו מהם אדנים, ואגב חדא תרתי".
המפקד בהלכה (13)
הרב יוסף כרמל
1 - המקור ההלכתי (חלק א')
2 - צדדים בדעתו של רש"י (חלק ב')
3 - מפקדי דוד (חלק ג')
טען עוד
המהרש"א (בחידושיו על מסכת יומא כב ע"ב) מתרץ "...דאיכא לפרושי דלקח מהם חצאי שקלים לכפרה על שחטאו בעגל, כמו שכתוב שם "לכפר על נפשותיכם" ולהגן בכך עליהם שלא יהיה בהם נגף...". מדייק מכאן מו"ר כי אכן יש הבדל בין הציווי לשעה והציווי לדורות. בתחילת פרשת כי תשא התורה מתייחסת לציווי שהיה באותו הדור שבו הותר המניין רק באמצעות מחצית השקל כיון שנזקקו לכפרה על חטא העגל (כהסבר המהרש"א), אבל לדורות הותר המניין באמצעות כל דבר. את זה באו הפסוקים בספר שמואל וספר הושע לגלות, כי ללא פסוקים אלה, היינו מעלים בדעתנו כי האיסור לספור ולמנות היה רק לשעה ולדורות מותר בכל צורה. לפי פירוש זה מדויקים דברי רש"י על הפסוק "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות ל' טו) "שלא תנגפו על ידי המנין", באותה שעה דווקא. אם כן, מסקנתנו מדברי הרא"ם בדעת רש"י היא, שבפרשת כי תשא נצטוו בני ישראל לערוך את המניין דווקא באמצעות מחצית השקל, אבל לדורות הותר המניין תוך כדי שימוש בכל אמצעי.
נזכיר כאן כי לפני כמאתיים שנה עם הגיעם של תלמידי הגר"א ארצה בראשות רבי ישראל משקלוב, בעל "פאת השולחן" התקיים דיון הלכתי בעקבות עריכת מפקד אוכלוסין זוטא. ר' צבי הרש לערען המנכ"ל הנמרץ של הפאקו"מ (פקידים ואמרכלים) באמסטרדם, ערך רשימה של מקבלי ההקצבות, והשאלה הגיעה לשולחנו של ה"חתם סופר" שנתבקש להכריע אם הדבר מותר, ומסקנתו הייתה להיתר. עיין שו"ת "חתם סופר" (קובץ תשובות תשו' ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
