ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
גולת הכותרת של דרושי אדמו"ר הרש"ב הוא ללא ספק ההמשך הידוע "בשעה שהקדימו - תרע"ב".
המשך תרע"ב הוא החיבור הגדול ביותר בתורת החסידות מפרי עטם של אדמו"רי חב"ד, המכיל 'המשך' (חטיבה אחת) של קמ"ד דרושי חסידות שנאמרו מחג השבועות שנת תרע"ב עד פ' וירא שנת תרע"ו. את מאמרים אלו כתב הרש"ב בעצמו ואחר כך אמרם ברבים מלבד חלק נכבד שלא נאמר ורק נכתב.
בהמשך זה נתבארו עיקרי ויסודי תורת חסידות חב"ד בצורה ואופן מיוחדים שאין דומה להם. בנו של הרבי הרש"ב, הרבי הריי"צ, באחת משיחותיו מתאר באריכות איך שבהמשך תרע"ב התחילה תקופה חדשה וכל הענינים העמוקים שבחסידות נתבארו בו בהרחבה כמו דברים מוחשיים ביותר.
ה'המשך' הארוך הנוסף משנת תרס"ו נחשב אף הוא ליסודי ועיקרי מאוד (ראה באריכות בגליון מעיינותיך מס' 27) אולם בהמשך תרע"ב ישנם "גדולות ונפלאות" באורכו ובתוכנו לגבי שאר ההמשכים, אפילו בערך ל"נפלאות" שבהמשך תרס"ו (מדברי הרבי זי"ע).
*
עד דורנו היה חלק קטן של ההמשך נפוץ בהעתקות. והרבי זי"ע, עוד בחיי חותנו הרבי הריי"צ, היה אחראי על הדפסת ספרי חסידות וחפץ מאוד להדפיס המשך זה. מסיבות שונות נמנע מכך עד שבשנת תשל"ז נפל דבר, ובהתוועדות י"ט כסלו הורה להדפיסו תוך כדי אמירת דברי מסתורין בדבר גודל האחריות שבדבר
הספר נדפס בשלושה כרכים עבים, החלק הראשון - דרושי תרע"ב-תרע"ד, החלק השני דרושי תרע"ה-תרע"ו, והחלק השלישי - ה"חלק שלא נאמר".
במהדורה החדשה שיצאה לאור בשנת תשנ"ב, נדפסה בסוף הכרך הראשון סקירה ארוכה ובה תיאור כתבי היד וצורת הכתיבה של ההמשך, ובסוף החלק השלישי מובאת תמצית כללית של ההמשך ('תוכן קצר') המסייעת מאוד ללומדים.
מאז שיצא ההמשך לאור עולם הריהו ה"הוויות דאביי ורבא" של לומדי החסידות, בעיקר המתקדמים שביניהם, שכן עיקרי ויסודי תורת חסידות חב"ד מתבארים בו בצורה ברורה ומסודרת באופן יוצא מן הכלל שלא מצינו כמותו בספרים אחרים. בהמשך זה מסביר ומבאר את כללות עניני ההשכלה והעבודה שבחסידות, בשפה ברורה וכשולחן הערוך, עד שכל סוגיא וסוגיא מתבררת ומתלבנת על בוריה.
*
דרכו של רבינו הרש"ב בכתיבת דרושי חסידות היתה להעתיק מכתבי אבותיו הקדושים, אביו אדמו"ר מהר"ש, זקנו אדמו"ר הצמח צדק, ואבי זקנו אדמו"ר האמצעי, אלא שסידר ובירר וליבן את הענינים לפי דרכו שלו, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר, עד שיצא דבר חדש בדמות מאמריו ודרושיו.
באופן בולט ניכר ענין זה בהמשך שלפנינו, שבו יגע ביגיעה רבה ועצומה לכתוב ולהגיה את הדברים כמה וכמה פעמים, בתוספת חלוקה לפרקים, ו"קיצורים" לכל פרק ופרק, כדי להקל על הלומדים.
כמו בעוד המשכים שכתבו אדמו"רי חב"ד, גוף ה'המשך' נכתב בנפרד מההתחלות והסיומים של כל מאמר. חלקו העיקרי של ההמשך נכתב ברציפות, לפני אמירת המאמרים, בלי ההתחלות והסיומים של המאמרים, ואחרי אמירת המאמרים בשבתות וימים טובים, רשם הרבי "התחלה" ו"סיום" לכל מאמר (הקשורים לפרשת השבוע שבו נאמר המאמר), וכן הוסיף הגהות. לאחרי החלוקה נמצאו בו 144 מאמרים, שנסמנו ע"י רבינו במספר סידורי. לאחר זמן נמסר כל זה ל"מעתיק" שיעתיק ויסדר הכל במקום אחד, ואז עבר רבינו על ההעתקה והוסיף עוד הגהות ובאותה תקופה גם כתב את הקיצורים לכל פרק ופרק. אולם עבודה זו של חלוקת המאמרים לפרקים וכתיבת הקיצורים לא נגמרה ע"י אדמו"ר הרש"ב וישנם פרקים וקיצורים רק עד המאמר של פרשת תרומה תרע"ה. (ומלבד כל זה ישנו, כנ"ל, חלק ארוך שנכתב ו"לא נאמר").
למעשה התחיל הרבי בכתיבת הדרוש בשנת תער"ב והמשיך בהגהתו עד סוף ימיו ממש בשנת תר"פ.
*
ההמשך נחלק לשש חטיבות כלליות:
בחלק הראשון (ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב עד ד"ה ולא יכול יוסף תער"ג) מבאר את ענין שלושת הפירושים שב"כתר", לשון המתנה ושתיקה (כמ"ש באיוב "כתר לי זעיר ואחוך"), לשון עטרה, ולשון "סיבוב" והקפה, שהם כנגד ג' מדריגות בספירת הכתר: כתר שבבחינת סיבוב הוא מקיף הקרוב שהוא בחינת "רצון גלוי", לשון עטרה הוא מקיף רחוק יותר שהוא בחינת "רצון נעלם", ולשון שתיקה מורה על המקיף העליון ביותר שהוא בחינת עצם הרצון שאינו בא לידי גילוי כלל.
בחלק השני (מד"ה ועשית חג שבועות תער"ג עד ד"ה וה' אמר המכסה תרד"ע) מבאר כיצד דוקא ע"י קיום התורה והמצוות ע"י ישראל נמשך ממדריגה הכי נעלית הנ"ל שבכתר, בחינת מוחא סתימאה, שעיקר המשכתה הוא ע"י המסירת נפש בתוך ההעלם וההסתר דזמן הגלות, ותתגלה לעתיד לבוא.
בחלק השלישי (מד"ה ואהיה אצלו אמון תרד"ע עד ד"ה וידבר גו' במדבר תרע"ה) ממשיך לבאר בעומק יותר גודל מעלת עבודת ישראל בעסק התורה והמצוות, שעל ידה ממשיכים ממדריגה שלמעלה אפילו ממדרגת המקיף העליון שבכתר, מבחינת עצמותו ומהותו ממש. ובעיקר - ע"י העבודה דקבלת עול וביטוש וזיכוך החומר, שעי"ז מהפכים את החושך לאור, שזה מגלה אשר באמת הצמצום אינו מסתיר ומעלים לגבי עצמותו יתברך.
בחלק הרביעי (מד"ה וידבר אלקים תרע"ה עד סוף החלק שנאמר) ממשיך לבאר ענין ההעלאה של התחתון והפיכת החושך לאור, על פי ביאור הכתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", שזהו ענין "דעת עליון" ו"דעת תחתון", וחיבור שניהם.
בחלק החמישי (חלקו הראשון של החלק שלא נאמר) ממשיך להסביר הבנה עמוקה יותר בלשון הכתוב "אין עוד", אופן אחד שבענין "יחוד ה' ואלקים" ו"הפיכת החושך לאור".
ובחלק הששי (חלקו השני של החלק שלא נאמר) מתחיל לבאר את החידוש בתורה ע"י עבודת ישראל וענין יחודא עילאה ויחודא תתאה באופן אחר, כפי שהוא "מלמעלה למטה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
