ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים. א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מדה מן המדות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעוט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות.
והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה , וכאמרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכלתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש.
ומכלל אהבת ישראל, שלא לדבר סרה על עם ישראל ח"ו, אפילו בשעה שהוא מטיף להם דברי מוסר להשיבם בתשובה, וכמ"ש רז"ל במדרש, אין הקב"ה רוצה במי שאומר דלטוריא על ישראל (שהש"ר פ"א ו', וראה גם יבמות מ"ט ע"ב, פסחים פ"ז ע"א, רש"י הקדוש ישעיה ו' ו' ד"ה רצפה, ע"ש). וכמ"ש משם הבעש"ט הקדוש עה"פ מוסר ה' בני אל תמאס, גם כשאתה מטיף מוסר ה', בני אל תמאס, אל תדבר סרה על בני, ע"כ. כי טבעי הדבר שגם מי שיש לו בן שאינו שומע בקולו ולא הולך בדרך ישרה כרצון אביו, בכל זאת אין האב רוצה שיספרו לו על מעשיו הרעים של בנו, ואם מי שהוא התחצף והעיז לספר לו, בלי ספק שיגרום לו צער ועגמת נפש. וברור הדבר שלפי מושגינו הגשמיים והחמריים, ושכלנו האנושי המוגבל, אין לנו כל מושג ודמיון, אפילו כטיפה מן הים, מאהבתו יתב"ש את בניו בחיריו, עם סגולתו, עם מרעיתו וצאן ידו, את עמו ישראל, ורצונו יתב"ש רק לשמוע דברי שבח ותהלה על בניו, וכאב את בן ירצה.
הערה. הנה ידועים דברי רז"ל המזהירים שלא להתחבר לרשעים, כמ"ש ואל תתחבר לרשע (אבות פ"א מ"ז). וכ"ש שאסור להתוכח אתם בעניני אמונה ודת, וכמ"ש על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס עכו"מ, אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי (סנהדרין ל"ח ע"ב, ועיין באבות דר"ן פ"ב משנה ז). ויותר מבואר הדבר שם באבות דר"ן פ"ט מ"ד, שמפרש, אל תתחבר לרשע, ואפילו לתורה, ולפי גרסת רבינו הגר"א זלה"ה, לקרבו לתורה, ע"ש. אולם האמת היא שכוונת רז"ל באומרם ואל תתחבר לרשע, היינו להתיידד אתו ולאהוב אותו. והטעם, שמא יושפע ממנו וילמד ממעשיו, וכמ"ש הרמב"ם שם בפירוש המשנה באבות, ועיין הרב תפארת ישראל שם, אות ל"א, ע"ש. וכן האפיקורוס שאסור להתוכח אתו, היינו אפיקורוס שלמד תורה וכפר, שזה לא תוכל להשיבו תשובה נכונה שתתקבל על לבו, כי הוא כבר למד וידע אותה תשובה, וכמ"ש רש"י שם בד"ה כל שכן דפקר טפי, ע"ש, והכוונה בזה, שהוא אפיקורוס מתוך הכרה, ולזה אין תקנה עולמית.
אבל בתקופתנו זאת, חושבני שאין אפיקורוס מתוך הכרה כלל, והסיבה היא, כי לא למדו תורה, ולא טעמו טעמה המתוקה מדבש ונופת צופים, וא"כ אינם אלא בבחינת תינוק שנשבה בין הגויים (ראה שבת ס"ח ע"ב, שבועות ה' ע"א). ולכן מי שחננו ה' חכמה ובינה ולשון לימודים, ומכיר את עצמו שהוא חזק ואיתן באמונתו וביראתו, ואין לו כל חשש שמא יושפע מהם, מצוה לקרבם ולהנחותם בדרך ישרה בדרכי נועם, ולגלות להם המאור הגדול הטמון בתורתנו הקדושה, ובלי ספק לא יאונה לצדיק כל און. והיסוד הראשוני להצלחה, שלא יתוכח אתם בעניני אמונה כלל ועיקר, ושיהיו כל מעשיו לשם ה' הנכבד והנורא יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים, ואכמ"ל.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 050-5244664.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











