ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
במקום להתייחס לסוגיות הקשות להחריד האלה, ההנהגה היהודית שבה ומתעסקת בקרבות שהרסו את העולם היהודי בשתי המאות האחרונות. אם נרצה ואם לאו, וגם אם זה לא מקובל עלינו תיאולוגית, מדינת ישראל היא כעת מציאות שחיים בה שישה מיליון יהודים. מנהיגים יהודים רבים חזו לפני 60 שנה שהמדינה היהודית לא תחזיק מעמד יותר מעשרים, שלושים, או חמישים שנה, והנה כל התחזיות האלה התבדו. כיום אין לנו בררה אלא לתמוך במדינה בכל כוחנו, בתפילותינו, בכישורינו ובמשאבינו. מדוע, אם כך, איננו שומעים את הקריאה הזאת מפי מנהיגינו, ולא משנה על איזו קבוצה בעם היהודי הם נמנים? הנתק מהמציאות באמת מפליא.
שכר הלימוד בבתי ספר יהודיים מגיע במהירות לנקודת שבירה. אחוז קטן מההורים - אלה שמשלמים שכר לימוד מלא או כמעט מלא - מסבסד את שאר ההורים שאינם יכולים להרשות לעצמם סכום אסטרונומי כזה שמכונה "שכר לימוד". אבל הקבוצה של האנשים שיכולים לשלם שכר לימוד מלא הולכת וקטנה. במקום לטפל בבעיה הזאת, בפצצת הזמן האמיתית שמאיימת על החינוך התורני, אנחנו מפזרים את כספנו על דברים רבים, עד שלא נותר לנו מספיק כדי לטפל בבעיה זו. ייתכן שחשוב לעזור לאבא לגייס אלפי דולרים כדי שיוכל לקנות דירה בישראל לבתו ולבעלה המיועד, אך בוודאי חשוב יותר להעניק חינוך יהודי לילדים שלך ולקהילה שלך.
זה ביטוי לחלק מהנתק שקיים היום: התרכזות בעצים או אפילו בשיחים שמפריעה לאנשים לראות את היער. העובדה שיש ריבוי עצום של ישיבות קטנות, שלכולן בעצם דומות במטרה, בשיטה ותוכנית לימודים שלהן, פוגעת ביעילות החינוך ומייקרת אותו מאוד. ובנוסף, עוד לא הוכח שההישגים החינוכיים והלימודיים בדרך הזאת טובים יותר מאלה של מוסד גדול, שיהיה יקר פחות לכל תלמיד. אחת הבעיות היא שיש עודף בוגרי כוללים שאין להם שום פוטנציאל תעסוקתי חוץ מהוראה בישיבה, כך שנוצר צורך בהרבה מוסדות כאלה רק כדי לספוג את עודפי הכישרון והלמדנות. גם זה חלק מהנתק שקיים בעולמנו.
לאחר שרק באחרונה השלמתי את הפקתו של סרט תיעודי על העולם היהודי בשנות ה-30, אני מודאג מאוד מקווי הדמיון בין האווירה האנטישמית במאה הזאת לזו שבמאה שעברה. היום האנטישמיות הרבה יותר חתרנית אמנם, מפני שהיא עטופה בגלימה חסודה של רטוריקה ומדיניות אנטי-ישראלית. ולדאבון הלב, יש גם לא מעט יהודים שהם עצמם לכודים במחול זה של הרס עצמי. רבים מהם חיים כאן, בישראל! ושוב, כל הקולות נגד האיום הזה מושתקים, ואין אנו רואים כמעט שום מנהיגות בעניין זה. לא רק מאבק של הליגה נגד השמצה בלבד. כולנו נמצאים במצב פגיע ומסוכן מאוד. ההנהגה שלנו צריכה להזהיר אותנו מפני מצבים כאלה. גם כאן השתיקה היא דוגמה מצוינת לנתק שבו אנחנו נגועים. אנחנו צריכים לדרוש יותר מאלה שטוענים שיש להם היכולת והידע להנהיג אותנו.
הכרה בבעיות הגדולות האמיתיות שניצבות בפנינו צריכה להיות דרישה בסיסית מכל מי שמבקש להנהיג את העם הזה ולהשמיע דעה רצינית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
