ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן". (בראשית י"ד יד).
אברהם אבינו חילץ את אחיינו בפעולה צבאית נועזת ומהירה. הכתוב משתמש בביטוי שמשמעותו לא ברורה: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו". מה פירוש "וַיָּרֶק"?
רש"י בעקבות התרגום מסביר מלשון זירוז, כלומר, אברהם זירז את גדודו לצאת לפעולת החילוץ ויצא בראש הכח לפעולה.
המדרש מביא בפנינו אפשרויות נוספות שיכולות לשמש בסיס לדיון בשאלות: מהו הפתרון הרצוי? מהו המחיר? ומהם השיקולים? וז"ל המדרש:
"וירק את חניכיו, רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים כנגד אברהם אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם. רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן- אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום. אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים לה) (כמו שכתוב) והרק חנית וסגור לקראת רודפי. אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן היך מה דאת אמר (תהלים סח) (כמו שכתוב) ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מד"א (דברים כ) (כמו שכתוב) מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (בראשית רבה (פרשת לך לך פרשה מג).
נסביר את הדעות השונות.
לפי רבי יהודה: אנשיו של אברהם טענו כנגדו, אי אפשר לצאת לפעולה צבאית, הכח שעומד מולנו הרבה יותר חזק מאתנו. אברהם לא קיבל את דעתם אף על פי שאי אפשר היה להתעלם מטענתם. כנראה שהחליט לצאת לפעולה וסמך על תחבולותיו, זריזות מחנהו ויכולותיו בצירוף תפילה לסייעתא דשמיא ויצא לפעולה. ב"ה הפעולה הצליחה.
לפי רבי נחמיה: אברהם החליט לצאת לפעולה, למרות הסיכוי שהוא כמפקדה עלול לשלם בחייו. עמדתו מבוססת על כך שגם אם יפול בקרב, יהיה בכך "קידוש השם" והוא היה מוכן לשלם את המחיר. יש כאן התוויית דרך, אף על פי שאין כאן תשובה לשאלה: מה הוא המחיר שאין לשלמו בנפגעים כדי שלא לצאת לפעולה?
לפי רבי רבא בר זבדא: הביטוי איננו מפרט את השיקולים אם לצאת או לא, אלא מתאר את ההכנות הצבאיות וציוד האנשים לפני היציאה לקרב. המשמעות היא שגם מי שבטוח בסייעתא דשמיא, חייב לנקוט את כל הפעולות כדי להבטיח שכוחותיו יצאו למשימה מוכנים.
לפי רבי שמעון בן לקיש: הביטוי מלמדנו כי אברהם אבינו השקיע הון רב "אבנים טובות ומרגליות" כדי לממן את פעולת החילוץ.
לפי רבי לוי: אברהם חיזק את הלוחמים בדברים לפני היציאה לקרב ושחרר את מי שחשב שאיננו יכול לעמוד במשימה. כך מצוה התורה כאשר היא מפרטת את נוהל היציאה לקרב עבור עם ישראל לדורות בספר דברים. וז"ל הכתוב שם:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:... וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם:... אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:... וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (כ' א-ח).
הבה נתפלל כי לא נצטרך להתמודד שוב עם בעיה שכזו ואם ח"ו כן,
שנזכה לפתור אותה בדרכו של אברהם אבינו כשמפקד הכח וחייליו כולם חוזרים לשלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
