ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה מורגשת בו" (אורות התשובה פ"ו ז).
התורה קדמה לעולם. התורה היא תכנית היעוד של הבריאה כפי שמובא במדרש: "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם " (בראשית רבה פ"א). כשעומדים לבנות בנין אין בונים אותו תחילה ורק אחר כך מחליטים מה תהא מטרתו, אלא תחילה קובעים את יעוד המבנה ובהתאם לכך מתכננים את צורתו ותכולתו ועל פי התרשימים הללו בונים את המבנה. כך נהג הקב"ה עם עולמו, תחילה קבע את מטרת הבריאה ויעודה, אותם רשם הקב"ה בתורתו, ועל פיה ברא את העולם. ממדרש זה אנו למדים שהיו שני שלבים בבריאה: א. שלב התכנית ("מביט בתורה") ב. שלב ההגשמה ("ובורא את העולם") נשאלת השאלה האם הבריאה בהתגשמותה תואמת את התכנית המקורית של הבריאה או שקיים פער בין התכנית להגשמה, כמאמר: "בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין" (רש"י בראשית א א).
אין זו הדוגמא היחידה לפער שבין התכנית המקורית של הבריאה להגשמתה בפועל. דוגמא נוספת לפער הזה בין התכנון להגשמה בבריאה הוא "טעם העץ וטעם פריו".שהרי מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות כטעם פריו (ככתוב: " עץ פרי עושה פרי ") והיא לא עשתה כן אלא "ותוצא הארץ עץ עושה פרי " ולא "עץ פרי". גם כאן אנו רואים שההגשמה אינה כמו התכנון. את הסיבה לפער הזה מסביר מרן הראי"ה בספרו "אורות התשובה" (פ"ו ז): "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים (העץ) המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה (הפרי) מורגשת בו כשאנו מצירים אותה (כך הייתה צריכה הבריאה להיות לפי התכנית הראשונה שלה). אבל טבע הארץ, התנודדות החיים ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם".
החלוקה הזו של אמצעים ומטרה אינה רק בעץ ובפריו, היא קיימת בכל תחומי החיים, ואנו מכירים אותה מקרוב גם בעונות השנה. התורה חילקה את עונות השנה: "כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקור וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח כב) ובחלוקה הזו אנו מוצאים את האמצעים (החורף והזרע) והמטרה (הקיץ והפרי). תקופת החורף המתחילה בחודש מר-חשון היא התקופה בה אדם משקיע, חורש, זורע ומשקה מבלי שיקבל מיד תמורה לעמלו. בתקופה הזו זמן החושך מרובה מזמן האור, היום קצר והלילות ארוכים. נוסף להם הגשמים והרוחות, הסופות והקור מאלצים את האדם להסתגר בביתו, ולא לחינם אמר דוד מלכנו: "הזורעים בדמעה" מה שמחזיק את האדם היא האמונה, כמו שנאמר בירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע" (תוס' שבת לא א), והיטיב לתאר אותה ידידי הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, בספרו "באר מגד ירחים" על חודש "מר-חשון": "הנה עברו ביעף החגים, וגם הקיץ כבר חלף עבר לו, ונכנסים אנו עתה אל החורף עם הצפיה הדרוכה לברכת הגשמים. בינתיים נושרים העלים אחד אחד, ונופלים שרועים על האדמה היבשה והצחיחה, וממעל - השמים האפורים, מתחברים ומתקשרים בעננים. הנה החושך אשר יכסה ארץ הולך ומתגבר בעקבות התקצרות הימים. תקופת הסתיו במעטה עלי השלכת מעוררת בנו את תחושת ההפסד והכליה... וכאן בא פתגמו של מרן הרב 'כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים' כדי לרוממנו ולהאיר את דרכנו". ואכן התקופה הזו היא תקופה רדומה ולא לחינם אין בה כל חג מן התורה. לעומת זאת בקיץ מתחילה עונת הקציר באה השמחה ככתוב: "ברנה יקצורו". עונה זו היא עונת הפרי ולכן בעונה הזו קבעה התורה את כל חגיה: בניסן - פסח חג הקציר, בסיון - שבועות חג הביכורים, בתשרי- סוכות חג האסיף.
זהו המצב הקיים היום אבל לעתיד לבוא ייסגר הפער הזה של העץ ופריו, כמו שכתב מרן הראי"ה: " כל פגם סופו לתיקון, על כן מובטחים אנו בברור שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, ואורחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ (לשון חציצה) בעד הנועם של האור האידיאלי". מגמה זו אנו רואים גם בעונות השנה וגם במהלך ההיסטוריה שהחלו לזלוג חגים ומועדים גם לעונת החורף, חג החנוכה, ט"ו בשבט וחג הפורים. אמנם חודש מר-חשון נשאר עדיין "יתום" ואין בו כל אירוע של חגיגות, אבל בתיקון הכללי גם החודש הזה שזורעים בו בדמעה יהפך לששון ולשמחה ונסו יגון ואנחה.
נושאים באמונה המאמר "למהלך האידיאות בישראל" - והשלכותיו המעשיות
מתוך מגד ירחים גליון 107 בהוצאת "בית הרב"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
