ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
והנה, יום אחד דופק הפרופסור על דלתו של אחד מגדולי הרבנים ובפיו אמירה - אני רוצה לעשות הכול למען קידום החינוך הדתי!!
לתמיהתו של הרב, הסביר הפרופסור - לא מזמן השתתפתי באחת ממלחמות ישראל. באחד הקרבות נפצעתי קשה, ונשארתי לבדי בשטח. למוחי חלחלה התובנה, שאם לא יבואו לחלצני בשעתיים הקרובות, חיי יסתיימו.
אמרתי לעצמי - על מה אחשוב בשעתיים האחרונות לחיי?
בתחילה, חשבתי על כתבי גדולי הפילוסופיה. אך זה לא סיפק אותי בשעתיים האחרונות לחיי.
אחר כך חשבתי על סיפוריהם המובחרים של גדולי הסופרים, אך גם זה לא התאים.
עד שלפתע, נזכרתי בשמחת תורה, עת אבא וסבא לקחוני לבית הכנסת לנשק את התורה ולרקוד עימה. זה התאים לשעתיים האחרונות לחיי. נדרתי, שאם אנצל, אעשה הכול כדי שכול ילד בישראל יזכה לכך.
חינוך הילד היהודי, ובעצם - כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה בזמן עשיית המצוות. מחקרים מוכיחים שככל שאדם מפעיל חושים רבים יותר בשעת לימוד או עשיית מעשה, כך הדברים נחרתים חזק יותר בזיכרונו. אם שמעת באוזניך בלבד תזכור אחוזים מסוימים מהחומר הנלמד, אולם אם ראית גם מצגת בעניין תזכור יותר. ואם בלימוד כך, הרי חוויה שנוגעת פעמים רבות במגוון חושים - טעם, ריח, ראיה, שמיעה ומישוש על אחת כמה וכמה. ובמיוחד, שחוויה לא נוגעת רק בחושים, אלא נוגעת בנפש ונשארת שם לעולמים.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות בקדושה, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) - "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעירו של מעמד (העיר המרכזית באזור), ולנים ברחובה של עיר. ולא היו נכנסים לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר: קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו.
... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן, עד שהן מגיעין קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים... הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים: אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום...
הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה ודיברו הלוים בשיר (תהילים ל) ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי... ומניחו בצד המזבח והשתחווה ויצא..."
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה ועוד, והכול ביחד הוא חוויה גדולה ועצומה המכוונת כל כולה למפגש עם הקודש ועם ה'.
בימים אלה, עת קרבים החגים, חשוב כל כך שנחפש להעניק לילדינו חוויות בקדושה. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה.
אומרים בשם אחד מגדולי ישראל, שלצערנו בנו עזב את הדרך, שאמר לעת זקנתו, שזה אירע לו מפני שהיה חשוב לו ללמוד תורה, ולכן היה מקצר בסעודת השבת ולא שר זמירות שבת.
לעומת זאת, סיפר לי יהודי על עצמו, שגם בתקופות בחייו שהוא היה רחוק מאד מתורה ומצוות, הוא היה תמיד קם לסליחות ומקפיד על מספר דברים נוספים, שהיו זכורים לו כחוויה מיוחדת מימי ילדותו.
ובעזרת ה', נזכה שכול ילדינו ייקחו מבתינו חיים של קדושה וימשיכום בחייהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
